גבעות חשופות פרוסות
כנוף שומם אשר אבד בשממונו

תן מיילל, והירח מאיץ בכוכבים
לאסוף את שולי מאורם
ולהמשיך בדרכם

שם מבטך בפיתולי הגבעות, אך הרוח לוחשת " המשך "
וממשיך למהר לכיוון האחר
כשבידך שלל פסיעות ומקל