"שטוף אותי ב
מילים מילים מילים
שיזרמו מקדקד ראשי
לחזי, בטני, רגליי.
לטבוע ב
מילים מילים מילים
גם מבלי שאבינם
לטף אותי
לטף
שלא יצאו לשוא".
ממני אלייך,
שי
[ליצירה]
אני חולק עלייך לחלוטין! אנשים אחרים באתר הזה יכולים ללמוד מטעויות ומעריכה של אחרים. חוצמיזה, מה, את מתקמצנת על החומר הכחול? ממש ממש לא לעיניין, ואת יודעת שאין לי שום דבר נגדך. לא מקובל!!!!
דרישה: אני דורש את התיקונים שלי לשיר. ואם מחקת אותם, אז באמת הפאשיזם פה חוגג.
[ליצירה]
ילדה,
1.מה יש נקודה אחרי המילה "עתה" בסוף?
2. המעבר מ"אהובינו" (שורה שמינית מהסוף) ל"אהובך" (לוש שורות אחר כך).. לא ברור.
אני הייתימסיים את השיר אחרי המילה "חזרה" (שורה תשיעית מהסוף).
שיר חזק.
[ליצירה]
יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר.
דרוש עריכה.
ואולי כך יראה:
האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק?
אה - הה
אינסטינקט הגעגועים הנשי
זוקף את אוזניו הרגישות.
ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי
נובחת צורחת געגועי לירח -
ואהבה ושלווה בשדותינו - אין.
ועכשיו בזהירות יפתי,
בזהירות פחדי,
פן יברח ממני ליבי
ואני אגרר אחריו -
פחד יפתי, פחד ליבי
פחד.
[ליצירה]
ציטוט מלווה בתגובותיי!!
למה לסבך?? אתה באמת שואל? מישהו נולד כדי ליסתלבט?? מישהו
נולד כדי לתת לעצמו רק מנוחה וחיים קלים לפי איך שהוא "זורם",
בלי מלחמות? *** לא, אבל אם אפשר בלי אז למה לא?
אני לא חושבת.
אני חושבת שחיים מלאים,מספקים-זה לא לאדם שחי על מי מנוחות *** לכי למה לא? זו המטרה בסוף. את מעדיפה למות מהתקף לב עם הרגשה שנלחמת כמו שצריך או למות עם חיוך?
,שי,אלא לאדם שחי לפי האמונה שלו-שבו, ונלחם בשביל
האמונה שלו,נלחם כדי להגיע לטוב שהוא מאמין בו. וכך--חייו
מלאים סיפוק,וחיוּת. ***זה לא מתנגד עם מה שאני חושב.
מיסי.
תגובות