בתוך כל השקט
הזה
עצמתי עיניי
חלושות
ואז ראיתי דמותה
פוסעת בין
דקויות
המון צבעים
נשמעו
ולחש אימים
עטף
קולה הורוד
מלטף, מתפנק
וריח
של פעם,
צליל בדידות
ומרחק
[ליצירה]
א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי.
ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון...
בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע.
לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה.
תודה.
[ליצירה]
מסר- כיף שאתה מקבל את הצעותיי, המחמאות מגיעות לך! רק שתדע שביצירה לא נעשה כל שינוי, אם התכוונת לערוך- זה לא קרה. אבל- היה נעים לקרוא אותה שוב... :)
[ליצירה]
תודה :)
ושי- אני אחשוב על זה.
עם זאת, דווקא ערבוב הזמנים מבטא, בעיני, את האנרכיה, את הכאוס, את הסירוב, את המרד....
אבל אני אשקול זאת שוב, וגם אתה, נסה לראות זאת לרגע באור זה....
תגובות