אצלי - אצלי הכל בסדר. גם בעבודה, גם במשפחה מותחת חיוך כמו גומייה ובלב – בלב צביטה קטנה. הכל שקט. הכל טוב. מתנהל על מי מנוחות (ואני- דעתי תלויה על בלימה) מקשיבה לזאת שבחוץ שמשקרת במצח נחושה. וביני לבין עצמי- אין שקט. רק דממה. כזאת של אי-הבנה. (אי – אהבה?) מה השתבש שם- בין החוץ לבין פנימה?