[ליצירה]
אין שום קשר לנצרות.
(אגב ישו היה יהודי - והנצרות היא מה שמעריציו הבינו והפיצו לא נכון.)
תפתחו את הקבלה, זה הפירוט להכל.
לא התכוונתי להרגיז אף אחד, רציתי לתת זוית ראיה
שונה.
שימו לב שכבר שפטתם אותי. דיברנו על זה.
אנחנו מדברים על אותה דת ואותו אלוהים אלוהינו אחד.
בזה אני מבקשת לסגור את הדיון.
לילה טוב
ושזה לא ימנע מכם לקרוא שירים :-)
[ליצירה]
פילוסופיה לסיכום
חברים יקרים.
מצחיק לראות כמה מעט מילים וכמה פשוטות ואיזו סערה הן חוללו ... (תלוי בתכולתן כמובן)
הרשו ל"הדיוטית" להביע את זוית ראייתה. ואני אפרט (תפסתם אותי פילוסופית היום):
וידוי שכבר ביצעתי בעבר בפורום זה (ויתכן שזה איזשהו גורם בגללו השירה שלי פחות פופולארית)
אני חילונית, לגמרי - אבל לפי המושגים שלכם.
כולנו - כולל שאינם מעמנו, מדברים אותן מילים, שפות שונות.
תקופה מסויימת בחיי, חישבתי להאמין נכון יותר, להפנות גב לתפיסה הבסיסית לגבי קיומו של ה'.
לפני שנה, שליח האיר את עיני (אולי נכתוב על זה שיר במקום על אהבות)
ואלוהים - נגלה כיותר אמיתי מתמיד.
ולא- לא חזרתי בתשובה, ולא הייתי צריכה כדי להגיע להבנות ולעשות מעשה. (מעשים)
לפי הבנתכם - לעבוד את ה' הוא קיום מצוות כולל שמבטיח עדן. תרשו לי להאיר עיניכם בהבנות משלי-
מרבית האנשים לקחו את קיום המצוות לכזו רמה של מכאניסטיות שהם בעצם לא עשו משהו שונה משעושים בני עמים אחרים, ואני לא מתכוונת להיות בוטה או למשוך אש.
קיום המצוות לכשעצמו נהיה חסר ערך והמון אנשים משתמשים בזה כדי "להיות בסדר" "לסמן וי" כי זה מסורת או כי "צריך".
לא זו הייתה הכוונה.
עניין אחר- לכל המתחבטים בשאלת אהבת ה'. אני לא שליחה, ולא גוף מוסמך להעיד, אבל אהבתם אדירה.
ה' וכל מרכבת מלאכיו -אוהבים אותנו עד מאוד.
אנחנו - יש לנו תפיסה מוגבלת- לפיה יש טוב ורע ושחור ולבן ושיפוטיות. המון שיפוטיות. בסדר, לא בסדר אוהב לא אוהב. אלוהים ושליחיו חפים מראיה צרה זו.
ה' לא מבדיל בין בניו, וללא ספק בניו אנו בכל מובן המילה.
ה' אוהב את כל בריותיו עד לאחרון שבהם ועד לפגום ומרושע מבינהם.
חברים,
מילות המפתח הם חמלה, ואהבה. אהבה ללא תנאי.
ה' לא מעניש. אנחנו חיים ביקום שבו השאיפה התמידית היא איזון- המטרה היא קיום הדבר הטוב ביותר לטובת הכלל, גם אם זה על חשבון פרטים שנפגעים,
כי "אי אפשר לרצות את כולם". אז קחו את זה כשיקולים של המצב הטוב ביותר גם אם כרגע רע למישהו (ותאמינו לי, גם אני יודעת להיות בדיכאון והרגשה שלא אוהבים אותי (ראו את שירי...)
אבל הנחמה הגדולה - היא שהשאיפה שיהי טוב לכולם.
המשפט הידוע "הכל לטובה " נכון יותר מתמיד.
וכשרע לכם - תזכרו לחשוב חיובי. למצוא את אלומת האור שלכם . מחשבה שלילית מביאה דברים שליליים.
זה בסדר להיות עצוב לפעמים. מותר. אבל אל תעשו מזה תורה ואל תהפכו להיות רואי שחורות יותר ממה שהעם הזה הוא גם ככה. תראו איך אנחנו נראים בגלל זה.
קחו לכם משימה (לפחות לשבוע הקרוב, רצוי לחיים)
לעשות את מירב הטוב שאתם יכולים, מספיק שתעודדו אדם אחד ביום. תהיו אופטימיים ותקרינו לסביבה שלכם תקווה, ואהבה. אל תשפטו אנשים. תקשיבו להם ותקשיבו גם לצד שלהם. רווח מובטח לכל הצדדים (ואל תכניסו אותי לדיון פוליטי, כי זו ממש לא הכוונה. ולשואלים, אני לא מתערבת פוליטית. מהסיבות הנ"ל).
ואני אסכם את מגילת האסתר ממה שהתחלנו.
לכולכם: אל תטילו ספק באהבת ה', אבל אל תתנו בה את האושר שלכם. אתם מופקדים עליו.
תמשיכו לכתוב שירים נהדרים. זו עבודת קודש.
[ליצירה]
כשהגעתי לסוף, שמתי לב שלא נשמתי כל זמן שקראתי.
כל כך מדהים הסיפור הזה עם תחושה של "אמת"
שזה מעורר תגובה כמו "הרגע הבנתי".
אין לי ספק שיש לך כישרון ומסר להעביר.
מצפה לשמוע עוד...