איחולים במעטפה כחולה. תמונות מעורבבות ללא סדר, כרונולוגיות ישנה. הכל קפוא בראי העבר. דמעה מתלבטת, מתרפקת על זכרונות: חלקם יפים, חלקם יפים לשכוח. ספר זכרונות מהיסודי. תבנית קבועה של איחולים. עטים צבעוניים וחרוזים נוצצים מפוזרים על רצפה כחולה של יגון. כחולה גם כמו הים – אליו השלכתי זכרונות וכמו שקיות האשפה, בולעות המזכרות. מחוג השניות דוחף את השמש לזרוח, מזרז אותה להאיר את היום על שאריות ההגדרה העצמית שלי, הזרועות על הרצפה. צריך לארגן ולמיין מחדש: לתוך הראש, לתוך המגירות. הפעם החלטתי- ללא רחמים. בוקר טוב לחדר מאובק מאבק וקורים- קורים העולים מסימטאות צרות בין הזכרונות היפים לבין בניני הספק הגבוהים והמנוכרים של העתיד. אוספת את עצמי מחדש, מרכיבה ללא הוראות היצרן. מקווה שהחלקים יחזיקו מעמד במקומם חלק ישן חלק פחות, לא השכלתי להתמודד עם הכל. בפעם הבאה –אמרתי- אין רחמים. FCD כל הזכויות שמורות למחברת.