עלי ורד רעננים פזורים על הרצפה, שירי שנסון בוקעים ברכות, בצליל מלטף והקול נוגע ומכשף. אור ירח חודר דרך עלי כותרתו של שושן צחור, תריסר תותים וכמיהה תקריב ומיני תרגימא. מילים רכות ונוגעות מרחפות בחלל אהבה כמו פרחו מנייר קלף כמלאך בעל כנף. סדין משי מתוח כציפיית ליל כלולות לאורך המיטה הרחבה, צעדים רכים קרבים ואת נכנסת, אש להבה כדי להצית את האהבה.