רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני תוהה האם זה מוזה כמו שיר השירים או לקוח מתוך רגשי הנפש אשריך בכל מקרה ולוואי שיפוח היום וינוסו כבר כל הצללים המפריעים לנו לדבוק בדודנו... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- היי תודה על תגובתך הן מוזה משיר השירים והן השראה :-) שהרי שיר השירים הוא המבוע שממנו נובעים שירי הרוחניות וא-ש האהבה [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי והיה נדמה לי שמישהו מקריא את השיר בטון מתנגן בקפה "תמול שלשום" בערבי הקריאה החופשיים [ליצירה]
- [ליצירה] ---- איזה קסם נהדר של אהבה הרוחף בין שושנים נוגע בכולנו! [ליצירה]
- [ליצירה] רצוא להתרצות ברחמי העליון רצוא ושוב בין הרע והטוב [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר נוגע, מזמין פרשנויות רבות. אני מפרש זאת כאהבת הארץ, על אף הכל, עוד נותרה שכבה דקה של רצון ואהבה [ליצירה]
- [ליצירה] עפר ואפר שסופו עפר מוערם.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר התבוננות בטבע ומחשבות הרצות מאיתניו אל דף הנייר. הוא מלא מטאפורות ורגשות עזים העולים כגל אחר גל אל עבר העתיד [ליצירה]
- [ליצירה] ממלכת הענן המתנשאת והמרוחקת רעיון מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] זריחה אנושית מול זריחת הטבע. הטבע כעד לאהבה בינו לבינה. אהבתי את שורת הסיום: יִראוּ עֵינֵיינְוּ וִיחֵזוּ, בְּאֶלֶם זְרִיחָתֶךְ... תמה אני איך לא הגיבו עד כה ליצירה משובחת זו. ולמה אני צריך להחזיק את מדור התגובות הזה על כתפיי! [ליצירה]
- [ליצירה] --- כל הדברים סובבים וקדים לעומתה המקום שהיא צועדת -קדוש, ומכאן הדימויים המהממים מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אבי קור (אבשלום) יואיל לאחר את הירושלמי באחת מתוכניותיו או שמא ז'וזו' חלסטורה יואיל להחזיר את הקאמדי סטעאר ואז יקח את ירושלמי בתור "יש לי יש לי " חדש [ליצירה]
תגובות