רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
והנה שיר אהבה של ירושלמי, שיר שנמצא גנוז בפורום יצירה של צורה
ההודעה נשלחה על ידי שמואל ירושלמי. בתאריך 16 אוקטובר 2004 בשעה 20:35 - IP Logged
אני אשכור לך - את הטוב,
את -בחיוכך תעברי
אני אגמור לך-בפנים!
רק תגידי כן!
נלך שנינו להפגנה
של גוש שלום!
אני אקריא משיריי-היפים!
את תתני לי השראה!
תתני לי- את כל כולך
למען מזבח הרעיון!
ואז ינצו הפרחים
בין עזה לרמאללה!
[ליצירה]
ניתוח ממוקד על השיר (את זה אני עושה לשיר אקראי פעם ב...)
אני עייפה
מהכיבוש המשחית.
מהריקוד המושחת.
הדובר פונה בגוף ראשון ואומר שנמאס לו עד זרא. מהכיבוש המשחית - זה ממקם את הדובר בצד שמאל של המפה.
מהריקוד המושחת - שתי אפשרויות- נמאס לדוברת לרקוד. אפשרות שניה- מדובר בריקוד חושני.
מבחור ועוד בחור ללילה
מהשבתות בחוף הים
כאן מרמזת הדוברת על אורח חייה המתירני והחילוני. מרמזת- שלא לומר מדווחת.
מהפאבים והסיגריה הראשונה
מהרגע שאחרי והסיגריה האחרונה.
מהכיבוש
מהייבוש.
פאבים וסיגריה ראשונה- פתיחה של הערב.
הרגע שאחרי וסיגריה אחרונה - סיגריה שחותמת את הלילה, לאחר הבילוי בפאב.
הכיבוש- הכיבוש לכאורה בשטחי יו"ש.
הייבוש - יכול להיות ייבוש מנטלי ושעמום.
מהבחור שעזב בבוקר
ואפילו לא הניח
פרח
על המיטה
הבחור שעזב בבוקר. אינה יודעת את שמו. הוא לא מחויב לכלום. הוא מזלזל, הוא בורח ומשאיר אותך לכתוב את השיר.
השיר הוא שיר "דוגרי" ומביע בהחלט עייפות מאורח החיים שהדוברת בחרה לעצמה.
תגובות