רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני תוהה האם זה מוזה כמו שיר השירים או לקוח מתוך רגשי הנפש אשריך בכל מקרה ולוואי שיפוח היום וינוסו כבר כל הצללים המפריעים לנו לדבוק בדודנו... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- היי תודה על תגובתך הן מוזה משיר השירים והן השראה :-) שהרי שיר השירים הוא המבוע שממנו נובעים שירי הרוחניות וא-ש האהבה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מן המעט שהבנתי- סיפור נוגע ללב [ליצירה]
- [ליצירה] בפנים אני ציפור פצועה המחפשת מיסתור מן הנץ המשחר לטרף [ליצירה]
- [ליצירה] איזה קללות! יא חזן ללא מניין מתפללים! אוי לאותה בושה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- פיקחי ומצויין :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הביצה- לחזירים היא כפוך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] צודק! לא לטיהור הנאציזם המתועב בשום מקום. וגם לא מסיבת התרחקות מרוסיה (במקרה של אוקראינה) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- זה ממש ברוח שיר שכתב אביהו מדינה: "ומתוך הנשמה שבי, אז עולה ובוקעת שירתי" עלי והצליחי [ליצירה]
- [ליצירה] ---- תודה לכם אני מקווה שהאדם ימצא מזור לכאבו במהרה [ליצירה]
- [ליצירה] המפלט האחרון המזור הראשון הכתיבה התמה תשחרר מן האימה. [ליצירה]
- [ליצירה] -- המלצה! בשיר זה את מתארת את כל הדברים הרומנטיים שהאהוב מביא: כוכבים לבנה שושנה רוח מלטפת. והנה, את מגלה שכל אותם דברים הנם בעצם חרב פיפיות, הם פשוט קמלים והולכים, לא נשארים בעינם, הם מזוייפים, אינם אמיתיים בעינייך.ואיתני הטבע שהם השמש והגשם אשר באופן רגיל מביאים ברכה לעולם ולבן האנוש הופכים ומקצינים וגורמים אך סבל. את מגלה שרק הדמעות והכאב נשארים, וזה לא מוסיף לך מנוח. [ליצירה]
תגובות