רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני תוהה האם זה מוזה כמו שיר השירים או לקוח מתוך רגשי הנפש אשריך בכל מקרה ולוואי שיפוח היום וינוסו כבר כל הצללים המפריעים לנו לדבוק בדודנו... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- היי תודה על תגובתך הן מוזה משיר השירים והן השראה :-) שהרי שיר השירים הוא המבוע שממנו נובעים שירי הרוחניות וא-ש האהבה [ליצירה]
- [ליצירה] דוגמה לשפת הומור פנימית המתפתחת כפולקלור בין חברי אותה קבוצה :-) יפה וחמודמוד [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון נכנס לאוזנו השמאלית של הזקן מנהריים ויוצא משערותיו בצורת חשמל סטטי שהופך חשמל אמיתי. אחלה רעיון! [ליצירה]
- [ליצירה] מלחישה של נשוא השיר אל שתיקת הדוברת, ישנו דימוי מקסים "כלילה המעניש את היום את גוזל את צבעו" כלומר, ישות הלילה חודרת את ישות היום ומורידה ומפחיתה מקרני השמש ומאורו המבורך על ידי האפלה ועגמומיות: ואולי דבר זה מתרחש אך בנפש הדוברת, הרואה בעיניה אפלולית,ואולם שאר בני האנוש סביב חדורים אור. עתיד שנערם- יכול להיות מובן לשני צדדים: האחד -ראייה פסימית של העתיד בלעדיו, השני-כבר באותה עת נערמות אי אלו תקוות לעתיד בלעדיו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יקרים שלי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש כציור על גבי שטיח אפגני או פרסי המספר סיפור או מביע מסר. שם שיר קולע ביותר [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אהבה המיועד לכל אשה המבקשת לשאול - העוד אוהב אתה אותי? [ליצירה]
- [ליצירה] נוקב ומעניין. קראתי את מאמרו של הרב אבינר בנושא. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, זה לא חדש שמנגינה מסויימת מעלה בך שיר, זה קרה לי בעת שהאזנתי לסונטת אור הירח של בטהובן, אז יצא לי לכתוב 2 שירים. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגש הזיכרון שנותר. החול שכיסה ונשאר מרגש [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן הראייה של האדם עוברת הסבה מראיית מיקרו לראיית מאקרו [ליצירה]
תגובות