הוא מצפונינו; מפני סכנת כיליון, התריע קולו. כאריה, יצא לקרב על עתידנו, אך הכל, הפנה לו עורפו. את העולם, הוא ניסה לחלצנה; מפני גיהנום אטומי, הרים זעקה. נהיה תקווה, כי כולם ילמדו עוד לקח וימנעו זוועה!