בלב - ליבה של העיר באר - שבע, זורם לו הנחל, שזכורה לו - תהילת האבות. מתפתל, בין הגדות של קמשונים וסחף, שכבר מזמן יבש והיקמל. במקום, שיזרמו בו מים; במקום, ישקק את רוח - יצירה והחיים, מוזנח ומזוהם - הוא, ולאיש! אין איכפתיות לגורלו. פחים משומשים; קרעי - נייר וארג; אשפה, טונות - משקלה. זה, מה ש"ממלא" את נחל - באר - שבע, במקום, שמים ימלאו מעמקיו. היתה תוכנית טובה, ממש - תפארת, לשפץ - הנחל ולהופכו לפארק ציבורי... אך במקום זאת, ממשיכים אותו להזניח, תוך גרימת עוגמת - נפש, לו ולכלל תושבי - העיר. בלב - ליבה של העיר - באר - שבע, זורם לו הנחל ולאיש אין - איכפת, מה יהיה גורלו?!