סוכריית כרמית של פעם
נגועה קרועה..
הלגעת הלשמור...
כשאינני בוהה בה, היא כורכת סביבה עטיפותיה.
איילת שחר
-
" איה מקום כבודו להעריצו? "
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתוק (כפשוטו כמשמעו)! דרך אגב, ברוכה הבאה למעדון! [ליצירה]
- [ליצירה] עודח'ת. מעריצה את הכתיבה שלך! את מה שאתה, איזה רמה רוחנית... שנזכה... אהבתי את סגנון השיר הזה, תמוה. אבל לא נדמה לי שהבנתי?!? גם לאחר התגובה שלך לשאלה הדומה. אשמח לקבל הסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] תחושת דז'וו יש לי דז'וו כשאני קוראת את זה "כאילו" וקראתי את זה קודם.... דנדוש יקירה, אם לא אמרתי זאת קודם, אהבתי את היצירה מאוד! בט"ז תשרי הרגשתי זאת באמת משום מה.... אגב אני חושבת שכדיי שתעשי שורה רווח לפני השורה "עכשיו אני בדרך לחתונה". :) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!! וגם כל שאר היצירות!!! למרות שמכל מה שיצא לי לראות זו הטובה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] עודחת שמחפשת גיוון די נמאס שאין גיוון בתגובות... ולכן לאחר הזדהות עמוקה- הלוואי ובאמת נצליח להגיע לסוף הדרך ממנו לעצמנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אכן... דו שיח פנימי מתמשך... מזדהה! (מחשבות שעלו בעקבות...השיר) תוהה אם יש לכך.. סוף. אך לא! אין סוף.. הנשמה היא תמיד מחפשת.. דורשת.. מתפרצת.. גואשת.. מחפשת תשובה. פעם ביקשתי להתנער מהירידות והעליות הרוחניות המפתיעות .. מהחיפוש המתמיד.. מהפכפכות... מידיעת האמת והשלמות אך מצד שני הריחוק הכ"כ גדול מהם.. להפסיק להיות בעלת האופי המתנדנד.. אך זה הדבר הוא גם המביא אותי לשיאים רוחניים... לרגעים של התקרבות אמיתית לאין סוף... לתפילה עצומה.. ושמחה אדירה... לאמונה ואהבה גדולה לה' יתברך.. לעוצמות גדולות.. רגעים שלאופי הקבוע אין... אז.. אם זאת ההקרבה.. אני משלימה עם עצמי.. ובוחרת בקושי גדול לחיות בדרישת השלמות המתמשכת..בדו שיח המתמשך.. [ליצירה]
- [ליצירה] אההה... שקוף! אז זה מה שעובר לכם בראש? (במחשבה שניה, סליחה אתה בטח לא כתבת זאת כמדגם יצוגי... ) בכל אופן נחמד מאוד! בהצלחה! וחגשמח! [ליצירה]
- [ליצירה] כהמשך לשלום לתמימות.... לכם המגיבים... עדיף להיות תמים מאשר ציני! ולך שמואל נדמה לי שלא קלטתי עד כה שכוונתך היתה שלום עם ה ע ר ב י ם .... חחחח... ( אכן תמימות.) ומכיון שנפקחו עיניי..... אני חוזרת בי מדבריי, אנני מסכימה עם הרעיון כלל!!!, ובאשר לכתיבה, שייהיה. עצה קטנה כדאי שגם אתה תפקח ת'עיניים! [ליצירה]
- [ליצירה] תמימות היא לא מילה ליד מה שאמרת !!! את ממש תמימה מי האכיל אותך בזה?!? אני מצטערת שאני נשמעת מאוד ניבזית... אבל איך אפשר להתייחס למי שחושבת ש"אנשים" הרוצחים גם נשים גם זקנים גם ילדים גם תינוקות גם נערים וכו....... יכולים להתחרט בגלל חיוך של ילדה??? האמנם?!? מה נראה לך שהם לא חושבים ויודעים מה הם הולכים לעשות לפני שהם מבצעים "פעולות " שכאלה? הם מודעים מאוד ואם לא אז מה יותר גרוע מלא להיות מודע! אולי תגידי שגם רוצחים אחרים כמו הנאצים חיו בעולם שכזה? אפטימיות הגדירה דנדוש! את באמת מאמינה בכך??? הם רוצחים למען השם!!! אפשר להיות פלורליסטים, אבל עד כמה?! [ליצירה]
- [ליצירה] טלטולי, זה היה כ"כ במקום! תודה על הארה! מתגעגעת אלייך... [ליצירה]
תגובות