בין כל הלבן הזה
אני נזכר איך פרשנו מרכבות
חיברנו סוסים
ודהרנו.
צליפת השוט עוד נשמעת
באזניי
הקולות הסוחפים.
זה בא בהפתעה-
המכשול.
אני משחק בשלהבת הנר
מעבירה בין אצבעותיי
משחזר וחוזר..
חורף שעבר עוד היינו יחד.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את ממש ממש טובה בלהעביר את ההרגשה עד הסוף עד שזה מחליק בין הידיים. מעולה.!! [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים עם נועה. המילה במקום. האתר יתמודד! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו מוכן להלחין את זה?:) [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי לא, כי המפגש הינו אקראי על מדרגות. המדרגה- כשלב מעבר ולא מקום לשהות בו יותר מידי. כך גם המפגש הזה- מקרי וחולף. אך אשנה במעט [ליצירה]
- [ליצירה] "אולי מחר "- בציטוט או סוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי בגלל הפייסבוק והרשתות החברתיות המשגשגות כל כך. זהו- האתר ערכאי ועשה את שלו [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מיטל! [ליצירה]
- [ליצירה] אז לכל הממורמרים, לכ לבעלי הקריאה הראשונה והשניה בלבד: דמיינו בחורה. אתם מציעים לה לבוא אליכם. אבל היא- כבחורה- לא נענית מייד אלא מתחילה במשחקי חיזור כלומר, זה סגור וגמור שהיא מגיעה אבל היא לא גיד את זה מייד: "ההצעה שלי בחלקה התקבלה. ולא משום שאין כאן יכולת שיפוט מוגבלת או שפה אלא סוג העניין הוא כזה שסירוב מוחלט מתפרש כ 'לא אני ולא אתה תקבע באיזו שעה' " לכן: "לכן היית חייבת לשלוח בעצמך- כפשרה שמלה. קצרה. מכפלת. דקה. מבט של עוד שניה". .. כלומר, אחרי משחק ה"קשה להשגה" היא מגיעה, כדי לחפות, עם שמלה. קצרה. מכפלת (כפלשון). דקה. מבט של עוד שניה ו.... באמת הייתי שם. ושם. ושם. ולבסוף: "ומה יהיה בסוף"? שאלת שאילתה. שאלה. כלומר, אחרי כל הדברים הללו "יחסינו לאן"? שאילתה(פרלמנטרית. ולכן גם "בקריאה שלישית" קרי, החוק עבר) ועדיין- סימן שאלה. ט ע י ם ? חושו בטוב!! [ליצירה]
- [ליצירה] אח! ריימונד ריימונד [ליצירה]
תגובות