בין כל הלבן הזה
אני נזכר איך פרשנו מרכבות
חיברנו סוסים
ודהרנו.
צליפת השוט עוד נשמעת
באזניי
הקולות הסוחפים.
זה בא בהפתעה-
המכשול.
אני משחק בשלהבת הנר
מעבירה בין אצבעותיי
משחזר וחוזר..
חורף שעבר עוד היינו יחד.
[ליצירה]
יהודיה, זה אחד הראשונים שלך? כי זה ממש לא נראה כך. הכתיבה טובה והנה כמה הצעות עריכה קוסמטיות...
שא בעצבוני עד כמה שתוכל
התוכל?
לא לחינם קפצתי שפתי
הבן את שלא נאמר.
אל תצבע את חליפתך שחור
אל תבַכה על מר גורלי.
פזר את הצללים
שיהיה לי
אור.
על אף שנכתבו שירים רבים על כך, זה מיוחד. יפה לך!
תגובות