ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
[ליצירה]
---
היצירות שלך יכולות להיות יותר טובות בלי המילים הלא נעימות (השכנה הכוסית, שבריר רגע מזדיין).
וגם את הקטע הזה אהבתי, מלבד הסוף שלוקח הכל לאיבוד, אבל שימת-הלב שלי לכך שבאופן עקבי יש מיליםלא נעימות ביצירות שלך, קצת מונעת ממני להתפעל ולהיות מרוצה.
[ליצירה]
---
אמ......
אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו.
אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%...
כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר).
[ליצירה]
---
כהרת אגב,
יש בבחנה בין כתיבה לבין פירסום.
קשה לי להבין את התמיכה בפירסום יצירות עצובות לחלוטין. את נתינת הפומביות להן.
(יותר מאשר את עצם הכתיבה)
[ליצירה]
עדי, את
יכולה להבין כרצונך.
אני כתבתי את זה במחשבה על מישהו שבחר מביתו ומנסה להסתדר. אולי עמדה לי בראש תמר ממישהו לרוץ איתו.
הראל,
מוטו אובריגדו.
תגובות