ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- שיהיה לנו לילה מלא אור. מזדהה. בלילה הרגש שולט. מוכר עד כאב. לבן בחלום שחור. ירח מלא. -- תובנות יפות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- טוב, את יודעת מה דעתי על הפומביות של זה *** אבל מצאתי לזה פרשנות אחרת שיותר מוצאת חן בעיני. וזה כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אמיתי וחזק, לדעתי "גלה כי הנסתר אינו תעתוע" - את זה אהבתי במיוחד. רק שנראה לי שעדיף היה, כמו בכל השיר, לחרוז משהו ל'רואה כעת הקמילה'. [ליצירה]
- [ליצירה] --- את מוכשרת, אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים אתה קורא משהו וההתחלה כל-כך מזכירה לך את עצמך.... אבל ההמשך קצת תוקע את הסיפור *שלך*, למרות שהוא יפהפה. --- למטב הבנתי, את מדברת על המיועד לך שאינך מכירה, ואילו אני כשקראתי חשבתי על אהובתי. זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זוהרן, לא זוהרם. כנען ובבל הן ארצות. מיהן לוקסור ופלמירה? ומי תשוב להיות יהלום המזרח - יפו או עזה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- בלילה, אני תמיד הולך יחף בעיר. ביום לפעמים. היום הלכתי וזה הכאיב לי נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהי הטענה המסתתרת מאחורי היצירה הזו? זעזוע מכך שערכים מוחלטים לא מצליחים לקעקע את הנבזיות, אבל דחפים רגשיים ארעיים ואקראיים כן? --- אני מסכים איתך ועם חתלתול. ולמען האמת, קראתי כמחצית מן היצירה (השעה 3:08). [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאוד מאוד אהבתי. הסיפור קולח, זורם ומרגש. נסיונות ההתחברות, ההשתתפות, השרשרת האינסופית של אנשים ואהבה. וההסתכלות על האנשים באוטובוס ובשטיבלך, ממש הזכירה לי את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם. דווקא לא כואב לי הראש, חזני, אבל לפעמים זה חיסרון שיש לך דמיון כזה פורה, כשמתחילים לחשוב על מוות, ומחלות. וסקוטיה לא גירתה את דמיונכם? [ליצירה]
תגובות