ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
[ליצירה]
איזה רומנטי
הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה?
גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים.
שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו.
זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה.
(בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול)
[ליצירה]
---
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
[ליצירה]
הקסם של האדם הפשוט
פעם היה ספיישל על איך עשו את הסדרה "המשאית".
אחד השחקנים, עבריין שמסתבך עם המשטרה, אמר לצוות שליווה אותו שעכשיו הוא צריך ללכת להשלים מניין בבית-הקברות, והוסיף: "בואו, בואו, זה טוב."
הפשטות הזאת מאוד קוסמת. יש מאמר מסויים שאומר שיש משהו מאוד גדול בפשטות הזו, אך בעליה אינם מודעים לה.
נסים הוא אדם פשוט כזה, והוא הלך אחרי לבו שהוא טוב כמובן. הוא אמר שיחזיר את הכסף והוא עמד במילה שלו, כדי לשמור על כבודו.
ואולי יהיה קשה לו להיגמל, אבל הוא יצליח, כי הוא בדרך הנכונה.
[ליצירה]
---
זה נוגע, אין ספק שזה נוגע בלב. במיוחד עם המחשבות על החופה שהיתה להלוויה.
(אבל לי אישית קצת קשה עם המסר הלוחמני, שיכול לנבוע בסערת רגשות ולהוביל למקומות לא טובים, כמו קריאת 'מוות לערבים, שישו להם גם פיגועים')
תגובות