ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
[ליצירה]
אהבתי מאוד
נכנסת אל המקום שלא נעים להיכנס אליו, נטורי קרתא, ואני שוב מתפלל שהם יחזרו בתשובה.
זה מקסים, איך שהוא מגלה שאמא שלו גם היתה...
בתור אחד שמתנגד לעדתיות, אהבתי גם את חוסר הקיבעון אליה, המהפכים, למרות שאישית אני מחקתי את הזהות העדתית שלי ממני.
(ישראלי)
[ליצירה]
חמודים!
תגובה קצת ארוכה...
קודם כל תודה. זה פשוט כל-כך התחבר לי.
איכסה נעליים. לא מספיק שהמציאו את הנעליים בשביל לצאת לרחוב בצורה "מכובדת" (ע"פ הקונצנזוס והנורמות שגורמות לצרות אפוקים מזעזעת), המציאו גם עלי בית בשביל להיחנק גם בבית?
אני אישית פשוט נגעל מהצורה שבא החלק האחורי של נעל הבית הולך על העקב.
בעעעעעעעעעעע.
הלאה נעליים.
נני, כשמגיעים הביתה הולכים לאמבטיה ושוטפים. שווה את זה.
מתקרבת, אני אף-פעם לא הבנתי את אוהבי הנעליים.
ינון, זה לא כואב. אני רץ גם כשיש זכויות והכל יפה ונקי.
ליזי, כל עוד מה שאת עושה הוא בסדר, ואין לאלוקים בעיה איתו - סבבה. תתגאי בזה!
[ליצירה]
תודה, עדי!
נהניתי לקרוא את התגובה.
זה ממחיש את השינוי. צריך להבין שצריך להסתכל על אדם דובר ספרדית לא רק כ'דובר ספרדית', אלא גם כאדם, ואם רבקה לא ענתה לו ולא שיתפה פעולה בפעם הראשונה, היתה לה סיבה, שעכשיו הוא מוצא את עצמו בה.
מעגל.
(ד"א, כאילו במקרה, אחרי הרבה הרבה זמן שלא ראיתי את האישה הזו, ראיתי אותה בשבת)
תגובות