הוא מחפש אותך בנרות.
מציץ תחת המיטה
מאחורי הדלת
אולי בחדר הכביסה
במזווה
מתחת השולחן הגדול במטבח
בתוך האגרטל
אין סימן.
לפני שהלך לישון
הדליק את הרדיו לשמוע
קולות מאוחרים של לילה
ואז
בהבזק מוחין פתאומי
הוא נזכר.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] והרי המיותר: בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה. "ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר. בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )". שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל. ואולי כך יראה: הוא עמד בתחנה כמדי בוקר מחכה לאוטובוס שיסיע אותו לעבודה בבית האבות. "היום שבת", אמרתי, "ואין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, אבל לא יכולתי לעזור. * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא וכנפו האחת שמוטה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, אבל לא יכולתי לעזור לו כי אינני יודע איך עפים עם כנף אחת שבורה. בטוב- שי. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר אין פה קוראים, אה? איפה נעלמו כולם???????? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב. הפסגות. לא הולכןת ומנמיכות? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מיטל! [ליצירה]
- [ליצירה] תומרית. הפחד להיעלם, להתמוגג באויר, הרצון להרגיש קיים בשילוב האכפת לאחר(ת) האזהרה שלא לחזור על טעויות. אני עוד כאן- אך זכרי את הגבולות. [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה לתומרית ק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבין. אם כך העניין שהוא "טוחן לה במוח" לא מובן מהתחלה. כתבת את זה בצורה עדינה מידי. אם כך- יש לשנות את ההתחלה/ אותו ל"גס" יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] היי חבוב, שיר נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי איה, איזה תענוג לקרוא אותו על הבוקר. [ליצירה]
תגובות