הוא מחפש אותך בנרות.
מציץ תחת המיטה
מאחורי הדלת
אולי בחדר הכביסה
במזווה
מתחת השולחן הגדול במטבח
בתוך האגרטל
אין סימן.
לפני שהלך לישון
הדליק את הרדיו לשמוע
קולות מאוחרים של לילה
ואז
בהבזק מוחין פתאומי
הוא נזכר.
[ליצירה]
אנחנו לא חיים בשביל הרגעים הקשים. פשוט לא מסכים. אם אפשר שיהיו פשוטים אז למה לסבך אותם?
לא מתכוון לפשטות הדעת, על אף שגם לה יש את היופי שבה, אלא לחוסר סיבוך ומורכבות. כמו השירים שאני אוהב. החייים כשירה!
תגובות