זוכרת הנחתי ראשי על העשב
גחלילית שולחת איתותי מצוקה
חום הבשר, ניחוח היין
מתבשל.
אילו הייתי היתוש על עורך
כך אמרתי.
בחיי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזכיר קצת את צ'כוב באחד הסיפורים שלו. משהוא קלאסי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה!!!!!!!! אבל לא תחת "שירה". חחח [ליצירה]
- [ליצירה] צהריים טובים לה, לאיה שחר! [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא לכתוב סיפור? או קטע? [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי. נהניתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי ושאר חברים, מה דעתכם על השיר הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר או כיוון חשיבה? זה די ברור לא? אנחנו וכל הישויות שלנו. כל כך שונים אך מחוברים. 4 בגוף אחד, אחד שמתפצל לשלושה, זה אני זה הוא זו היא זו אני. מה יכול להיות יותר ברור מזה? [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי כך יראה: כשם שאי-אפשר שלא לראות את טיפות הגשם על עלי העצים שבגן. כך אי-אפשר שלא להביט בדמעות העצבות הזולגות על לחייך. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, דריה. אני יודע מה את הולכת לכתוב. [ליצירה]
תגובות