(ליונה)

לא אעלה לצריח העליון,

ולא אטפס למגדל השמיני.

כשתבקע החומה בהקפה השביעית

וקול השופר ירטיט דלתות,

ארד במדרגות חשוכות,

בין לפידים שבורים,

ומדרגות רקובות,

                                        למרתף.

ושם בין קורי עכביש וקורי ילדות,

            אוציא היונה מכלאה.

וכשתעופף בשמי הערב

קרועת לב אך נושמת,

ואני אביט אחור

לא אמצא שם מגדל או טירה מפוארת

רק עכביש בודד ושחור.

                                              ( כ´ אייר תשס"ה)