כולנו בני - אדם;
איננו אלים!
לא ניאות,
לשאת גלימת קדושים
ננהג בפשטות;
מריח שדה נתענג.
נעמול; נחרוש ונתברך.
נקרא בוז!
לחיי מותַר.
על ערוגות הוללות,
נביש בושת!
איננו קדושים!
משגיאות,
אין אנו חסונים.
לתאֳווי קדושה,
ערווה ועובש!
דווקא אנחנו כן קדושים ועיין בויקרא פרשת קדושים. כשם שה' קדוש כך הוא כותב והיו לי עם קדוש וגו' אז אם אנחנו התקדשנו ע"י שמים אז לפי מה קובע מר שאין אנו עם קדוש?
עם זאת לא כולנו בני אדם. יש ביננו כאלו שהחיות טובות מהם.
כל השאר בסדר. מקובל אמת ויציב.
הרבה אָלים. הוא אלים, אתה אלים, כולנו אלים, במיוחד באדום ככה, ככה אני אוהבת. אדום אדום אדום, המון אדום יוצא נשפך אלים אלים,
במיוחד בשלכת.
----
סתם, נוסטלגיה. הזותי מהלוני טונס כמובן אמרה את זה פי אלף יותר חמוד ממני.
[ליצירה]
דווקא אנחנו כן קדושים ועיין בויקרא פרשת קדושים. כשם שה' קדוש כך הוא כותב והיו לי עם קדוש וגו' אז אם אנחנו התקדשנו ע"י שמים אז לפי מה קובע מר שאין אנו עם קדוש?
עם זאת לא כולנו בני אדם. יש ביננו כאלו שהחיות טובות מהם.
כל השאר בסדר. מקובל אמת ויציב.
[ליצירה]
דווקא אלים זה טוב.
הרבה אָלים. הוא אלים, אתה אלים, כולנו אלים, במיוחד באדום ככה, ככה אני אוהבת. אדום אדום אדום, המון אדום יוצא נשפך אלים אלים,
במיוחד בשלכת.
----
סתם, נוסטלגיה. הזותי מהלוני טונס כמובן אמרה את זה פי אלף יותר חמוד ממני.
[ליצירה]
לגבי התקפתך על מאמרי
לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות.
לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור.
בברכה! שמואל
[ליצירה]
הבהרה
השיר למרבה דאבונך, מכוון לא לערבים, אלא למדינת ישראל, דווקא, אשר במסווה פטריוטיזם מדומה, ממשיכה בכיבוש השטחים הפלסטיניים ובדיכוי האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית.
[ליצירה]
אכן!
מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד.
לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית.
תגובות