השיבונו לחם חוקינו!
הא אתם, החמסנים!
בפת חיינו הִתנַקֵש אין זכותכם.
חיי פאר,
שלעצמכם בניתם,
נבנו ביד הצורר.
שבתי המותרות, בידכם ימשיכו צַמוֹח;
ולעבר איים בלב ים,
הרוח תשא אתכם.
כל זה,
לא ייוותר לכם לנצח!
הדין,
את ההר יַחַרֵם.
העם ישיב לו,
את המגיע לו לפי הצדק;
לחם חוקו,
יַשוּב ויִזְדָרַע בשדותיו.
הדרך,
תוסיף לכת;
המחר,
יאיר את פניו!