השיבונו לחם חוקינו! הא אתם, החמסנים! בפת חיינו הִתנַקֵש אין זכותכם. חיי פאר, שלעצמכם בניתם, נבנו ביד הצורר. שבתי המותרות, בידכם ימשיכו צַמוֹח; ולעבר איים בלב ים, הרוח תשא אתכם. כל זה, לא ייוותר לכם לנצח! הדין, את ההר יַחַרֵם. העם ישיב לו, את המגיע לו לפי הצדק; לחם חוקו, יַשוּב ויִזְדָרַע בשדותיו. הדרך, תוסיף לכת; המחר, יאיר את פניו!