ארץ בטירוף-בָנֵיה אובדת;
הכיבוש ודיכוי-זולת כנר לרגלה יעמדו.
שנאה וניכור, דמם בעורקיה מבעבע;
כל רודף-שלום, סופו שאותו ירדפו.
שפיכת-דמם של הזרים, למצווה תיחשב בה;
מסע-הצלב הציוני בנכבה לא תם.
האפליה הגזענית ביתר שאת נמשכת,
לדראונו וערוותו של העולם.
להט אלי-קרב פורץ ומתלקח;
לתשוקת הכוח הציונית חייבים לשית גבול.
למקרא דברי-ימינו שׂוּמה להזדעזע!
למנוע משני העמים טביעה במבול!