והיה באחרית הימים, יבואו כל האנשים החלשים ויתאספו במדבר יהודה, על יד הים הנמוך. כולם יבואו לשם.הממלמלים, והמתבלבלים, והטועים,והמחייכים יותר מדי, ואלה ששכחו לעמוד על שלהם. צולעים, פוחדים, מנסים, נכשלים. יגיעו לשם לאט. כל אחד בצעדיו. כל אחד בקצב רגליו שלו. והמדבר יהיה שקט. ההרים ימשיכו להיות גדולים ורחוקים, ומאד שקטים. הנשמות החלשות יגיעו בשקט בשקט...ברקע לא ישמעו צעקות מחאה, ולא שירי נצחון. רק אם תקשיב היטב תוכל לשמוע רטט מחשבה, צל חיוך, לחש אהבה, סערת רגשות משתוללת בלי קול. והם יבואו מכל הארץ. מכל העולם. ועל אדמת המדבר יטבעו רק צעדים הססניים. לא ידרכו שם עקבות נמרצים או בטוחים בעצמם.את הנשמות החזקות ישאירו אי שם בעולמן החזק והבטוח עד כדי זוועה. הנשמות החלשות ישאירו שם גם את החיוך המתנצל, את רגשי האשם והנחיתות, את התגובות התוקפניות ואת האלימות הפחדנית. הם ילכו בשלוות נפש. הרוח תפזר את שערותיהם, ותרחיב את חיוכיהם הנבוכים קמעה. ברקע תשמע נעימה מתוקה מחליל נעלם...