ואני "מתכתבת איתו" מביעה רגשות אהבה,
נכנעת לכל "מילה שלו",
בעצבות
ובוכה ללא דמעה.
אני יושבת רגועה יותר מתמיד
מאפשרת לעצמי לחלום
על הבלתי נודע
אל מציאות ארורה
שלצאת ממנה
קשה.
והוא קורא אותי
מבלי לדעת,
מבלי לדמיין עד כמה אני זקוקה לו
עד כמה אני מתענה
ונכנעת לחולשה
שאופפת ללא הזהרה
בלי תיקון
בלי נשימה
אהבה.