[ליצירה]
השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות.
[ליצירה]
נראה לי שהשיר הזה מתאים להיות מעין אפילוג של אוסף שיריך האחרונים: התכנסות פנימית לאחר התרוצצות של מחשבות, רעיונות, רגשות וחוויות. מן הרגשה שכדאי לפעמים לארוז את הכול וללכת הביתה לנוח ולאסוף כוחות לקראת המסע הבא שיהיה גדול ומרתק מן הקודם. "הפסקה יוצרת".
האם אני צודק? אם כן, מוצא-חן בעיניי הרעיון ודרך שהבעת אותו :)
[ליצירה]
לאביב וסתיו שלום,
כדרכך מיני אז:
פשוט, אסטטי ונוגע ללב.
לשיר אהבה צריך לכתוב את מילים היפות והנוגעות לכותב ולקורא בלווית הדימויים הציוריים שנתת.
יופי (-:).
[ליצירה]
פוצקית ,
אני חשבתי קצת אחרת:
מה דעתך למשל על: "אור בקצה המנהרה" או אולי:
"מגדלור בקצה המנהרה", זה הדימוי שעלה לי בראש מהתמונה הזו.
בכל מקרה אהבתי אותה.
תודה ליוצר/ת
[ליצירה]
אני מסכים עם אפרת, שני ה-"ו..." מיותרים.
"אז עכשיו יש כוונה למילים?
עכשיו זה יותר ברור?
אל תצפו ממני לחזור על דבריי לפנות ערב--
אולי אחרי החדשות
אהיה יותר שקט."
בשיר יש נימה של נזיפה וה-"ו..." מוסיף נימה של חוסר סבלנות שהיא מיותרת.
תגובות