התקווה, ככחול ים תאיר;
כזרחי החמה,
אלומתה תפציע.
על כרבולות גלים,
רוח חדשה תשיב.
בין ים לשמש,
רחש העתיד יפיע.
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- לקיבוצים - שמנת ושפע
- אמנות ויעודה הציבורי
- העשירים הנכם ליסטים
- הבוסתנים, ניפרוחו - שלכת
- אש – קרבות, תכבה בביתנים ובשדות
קשור אלי
- [ליצירה] אין כאן בלבול אכן, התכוונתי, לבני הארצות ולא לד'ימי במאות הראשונות של האיסלאם. [ליצירה]
- [ליצירה] אינני מקבל עמדה כי השיר גרוע. לדעתי, השיר, הנו מוצלח ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! אכן, פורסמתי ברשימות תפוצה מאנטרקטיקה וכן באתרים, שעוסקים בנושא. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי לשכונת מנשייה בגבול בין תל-אביב ליפו. [ליצירה]
- [ליצירה] לדיק לוש נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסביר מדוע החלפתי מינים העניין, שכוונתי בשיר הנ"ל, לא הייתה לארצות, אלא לתרבויות ועמים נושאיהן. לכן, במקרה זה, באופן ספציפי, יותר התאים לכתוב: זוהרם ולא זוהרן, כמקובל בדרך כלל. בברכת המשך שבוע נעים ושטוף השמש! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לידיעתך! זה לא עבר ולא עתיד, אלא צורת רבים של סלעם בסמיכות. סַלְעַם = ארבה; חסיל [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מחוסרי בית רק אינני מבין, מדוע גם בנושאים חברתיים, אתה עושה הפרדה בין מחוסר בית יהודי ללא יהודי. לידיעתך, בנגב חיים עשרות אלפי בדואים בכפרים לא מוכרים על ידי השלטון הישראלי; בישראל חיים למעלה ממיליון ערבים, על תקן של אזרחים סוג ב'. [ליצירה]
- [ליצירה] תדע להבחין! שמע, חזן! אל תבלבל בין שלטון אמריקאי, לבין אומה אמריקאית. השיר הנ"ל, מופנה כנגד שלטונות ארצות - הברית, שבמדיניותם ברחבי העולם, יוצרים קרקע פוריה ביותר לכל מיני גורמים קיצוניים, כדי שיבצעו פעולות טרור. אינני נגד העם האמריקאי; כמו - כן, אינני נגד מוצרים אמריקאיים, שמאחוריהם אלפי ומליוני ידים עמלות... אלא רק נגד הממשל שמנסה להכתיב לכל העולם את כללי המשחק. מקווה, שהסברתי את עצמי! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] די לקשור את הכל באנטישמיות! שריפת בתי הכנסת, איננה תופעה שצריך להצדיק, עם זאת, אל נשכח שמשך קרוב לארבעים שנה, ישבנו בעזה; דיכאנו ופגענו באוכלוסיה מקומית; על כן, לא מפתיע אותי, שפלסטינאים אחוזי זעם על הכובש ועל סמליו, מסתתערים על הסמלים הללו. אנחנו יצרנו את בעית הכיבוש; אנחנו גם צריכים לדעת לשאת בעונש. ולגבי ערפאת, אז זאת חוצפה לשמה, להשוות בינו לבין נאצים! [ליצירה]
