בס"ד. והזיקנה, האם טיפשות פירושה? שאלה, הסתכלה לתוך עיני, ועיניה מביעות, מביעות, תמימות, רוך, עצב דק, ותבונה אין סופית. ואני אנא אבוא? ואיך אשיב לה ? {לאותה תינוקת, בת, ילדה, נערה, אהובה, רעיה, אם, סבתא} איך אשיב לה לאותה זקנה? בתבונתה יודעת את התשובה, יודעת את החיים, מבינה זאת היטב: -התועלת- את הינך מקומטת, משומשת, את בלה! מקומך, בפינה! מוסתרת! אין לנו בך תועלת! לא רצויה כאן.. ילדיה שאותם גידלה, דואגים, בונים לה... גטו. בית- אבות שניזרקו מבתיהם.. וקירותיו חונקים !! הם חונקים! חונקים את העשיה! חונקים את היצירה! ח ו נ ק י ם א ו ת ה ! ! ! ו ה י א ר ו צ ה ל צ א ת ! ל י צ ו ר ! ל ע ש ו ת ! אך דוחים אותה מכל מקום.. מקומטת, משומשת, בלה -לפינה! היא מוגבלת- רגליה לא מציתות לה- זוחלות, ידיה רועדות, מתקשות, פניה מקומטות, עיניב כהו, כהו מראות, א ך נ פ ש ה ! ר ו ח ה ! צעירה ! בריאה ! נ ו ס ק ת א ל ע ל - ל מ ר ח ב י ם ! בליבה טמונים כל החיים! והיא מלאה בהם! היא עדיין יוצרת, בונה ועושה- מתוך הזיקנה, מתוך התבונה. למרות הביזיון- היא נלחמה! ה י א ח י ה ! פ ו ר צ ת א ת כ ל ו ב ה ג ו ף ! ו נ ו ס ק ת ה ל א ה ! ה ל א ה ! ע ד כ י ס א ה כ ב ו ד . . .