כן אני הוזה,
למראה עיר זרה
והיא קומצת ידה הפתוחה
מבלי לתת לי
ולו אצבע אחת
לרפואה
כן אני הוזה,
מבין קרעי חלום
ללא כל בסיס מציאות,
ואובד, כן אובד
בין ארבע כנפות
הארץ של דמיונותיי
אי שם בקרעי עננים
של חלום שנשבר
ואיננו
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
[ליצירה]
שוב ושוב אחפש לי את שביל הזהב
בין "לדעת הכּל, כּאן ועכשיו"
לבין "לא לחטֵט, לא להגזים"
הלוואי וזה יהיה השביל, שזו תהיה הדרך.
אמיתי, נכון ומעלה סוגיה מהחיים
[ליצירה]
לכיפה -זה כיף להעלות זיכרון
לאודי- הדברים האלו אכן עוברים איתנו
לשייקוש- אכן הדברים האלו נכתבו ברכבת ביום סגריר..
והכנרית העליזה- שאי ברכה על ההמתנה :-) ועל הברכה
תודה תודה
[ליצירה]
תגובות