כן אני הוזה,
למראה עיר זרה
והיא קומצת ידה הפתוחה
מבלי לתת לי
ולו אצבע אחת
לרפואה
כן אני הוזה,
מבין קרעי חלום
ללא כל בסיס מציאות,
ואובד, כן אובד
בין ארבע כנפות
הארץ של דמיונותיי
אי שם בקרעי עננים
של חלום שנשבר
ואיננו
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן.
[ליצירה]
אתה מעביר כאן תמונה נוגעת וחדה של חום וקור.
החום הוא חום התותחים. האש השכול. דבר שיוצר את המוות
הקור- הוא מזג האוויר. הגשם הקור. הקרח שמצטרפים אל החום.
שניהם משלימים אחד את השני ויוצרים מילה חדשה- השכול
[ליצירה]
---
ניתן לראות חלק מוגבה של מגף ואם זה מגף הרי שהרקע למעלה נראה כרקע סגרירי של חורף עם עבים וחשרת עננים.
הכתמים סביב המגף נראים כמו מי שלולית שהמגף רץ בהם והם התיזו לכל עבר, ואכן, ישנן סימנים הנראים כטיפות.
אפשרות אחרת-יכולה להיות נעל אדומה אלגנטית עם קרסול חשוף העושה אף היא את המעבר בשלולית.
יפה!
תגובות