כן אני הוזה,
למראה עיר זרה
והיא קומצת ידה הפתוחה
מבלי לתת לי
ולו אצבע אחת
לרפואה
כן אני הוזה,
מבין קרעי חלום
ללא כל בסיס מציאות,
ואובד, כן אובד
בין ארבע כנפות
הארץ של דמיונותיי
אי שם בקרעי עננים
של חלום שנשבר
ואיננו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים!!! פשוט יפה! אני ממש אוהבת את צורת הכתיבה שלך אם עוד לא אמרתי... שיר שנוגע בי. תודה רבה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] הזיה עצמה בכל מקרה אינה רצויה, פרט לזו המביאה ויוצרת שירה. חבל שאתה אובד בין קרעי חלום והזיה. צא נטוש את העיר הזרה אל השדות, שאף אויר והתמלא תקווה. חזור אל העיר והיא כבר לא תקמוץ את ידה, כי היאוש והתקווה הם בעיני המתבונן. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את הכתיבה של ברק פלדמן. [ליצירה]
- [ליצירה] רצוא להתרצות ברחמי העליון רצוא ושוב בין הרע והטוב [ליצירה]
- [ליצירה] הקן המתרוקן, ותוגה עוטפת את האם שמצפה לאפרוחיה מעולה [ליצירה]
- [ליצירה] שנינו כדג עם כנפיים יש משהו מאוד ציורי בשיר הזה [ליצירה]
- [ליצירה] לחזן אמת ויציב. אני חושב וסבור שיש כאן יוצרים מוכשרים ורבים במאוד מאוד, לפני כמה ימים גיליתי יוצר מעולה בשם "משה לימור", הבחור היקר הזה נדחק לתהום הנשייה, לא זכה להכרה, לא יודע בגלל מה, ומאוד כאב לי הלב על כך, העליתי את יצירותיו המופלאות בניסיון להחיות אותן. על רקע המקרה הזה, כתבתי את ראפ התוכחה הזה. באופן אישי, מאוד שנוא עליי שיצירות שכתבתי ושזכו להצלחה רבה במקומות אחרים ושנשלחו לתחרויות ליוצרים צעירים, מונחות כאן בקרן זוית כאבן שאין לה הופכין. לדעתי ניתן לסמן יצירה שלא "זכתה לתגובה" בצבע אחר מן הצבע המקובל, או פשוט להחזיר את "מספר הקוראים שקראו את היצירה". [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה- לאיה נולדה בת, איפה אתם? [ליצירה]
- [ליצירה] מה שנקרא - תפסת מרובה לא תפסת, אז תתחיל מהקטן וכך תגיע אל הגדול. [ליצירה]
- [ליצירה] פרובוקציה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, שוב נשוב אל הארץ ולא נביט אחור אל עבר העבר השחור [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיר חביב וחכם :)) אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] כמה פעמים אפשר לכתוב על אותם נושאים :-)? [ליצירה]
תגובות