רגש מבטי עת הבטתי אחור
והלב נפנה כעת לזכור
ימי האתמול שחלף עבר
ולבי בגעגועים אליו נכמר
הן איטיב לזכור שנים עברו
כאשר אראה כפות ידיי
אך הימים הם בני חלוף
ולכל דבר וחפץ- ישנו סוף
חורף 2000
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
טלי.
הסיפור מדהים, מראה על כך שאנשים נוטרים טינה ושומרים אותה בלב ואחר כך מצטערים.
זה מזכיר לי דברים רבים נשכחים מן התקופה שבה למדתי בבית הספר התיכון וביסודי ועד עתה אני זוכר אנשים ומורים ,
הסיפור זורם על פני כמה תקופות בחיי מדינת ישראל ויפה שאת משכילה לשלב אירועים חיצוניים שיעמידו את הסיפור בסקלה ההיסטורית המתאימה.
תגובות