שוב אותה תמונה
ג'ינג'ית אש . דם
גופייה זרוקה . חיוורת
חצאית טלאים . מקושקשת
הולכת ומתקרבת
מביאה אתה יותר ויותר- דפיקות-לב . אהבה
שוב אותה תמונה
עיניים אש . דם
נשיקה זרוקה . חיוורת
אהבת טלאים. מקושקשת
הולכת ומתרחקת
מותירה אחריה יותר ויותר- כאב . אכזבה
סאורון יד-ריקה
-
אהבה.אומנות או נמות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סוערה יקירתי שמח שמצא חן בענייך... סוג של משל על אופי של אנשים(יצורים) שונים... התנהגות אנושית מגוונת..ועל הסקת מסקנות מיותרת... נ.ב. בחרתי לקרא לקנגורה - קנגורו[בת], ע"מ ליצור את משחק המילים : "את כן. גורו...." שצעק הסלמנדרה... : ) [ליצירה]
- [ליצירה] אמיתי. חכם יופי של קטע... אמיתי . חכם. מחובר לרגש ולהכרה. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה .נוגע . מעורר המון מחשבות.... [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק לאללא ע-נ-ק !!! הסיום הזה... צחקתי בלי הפסקה !!! [ליצירה]
- [ליצירה] בואנה, את מוכשרת.... [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה... אמיתי עד מבוכה . [ליצירה]
- [ליצירה] מהיר ונוגע מבנה הכתיבה שלך מאוד מיוחד. משפיע על התחושה הפנימית בקריאת השיר. קצב מהיר . חלק . מחבר בשרשרת אחת ארוכה את הרגש והמחשבות . עד לנקודת הסיום החזקה מהיר אבל תמיד נוגע .... [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה האבירה הלוחמת אהובה, אמצי אל ליבך את ההבנה כי מושגים כמו - מלחמה , כניעה... אין הם ניצחון ולא שקט נפשי אמיתי... מצבים אלה יופנו אל אשר יופנו - תמיד ישאירו אותך חצויה. והגורם המעורר בך מלחמה או מאלץ אותך לכניעה - אין הוא ראוי להיות לך או לכל נפש רגישה ויפה כשלך ל'אב'. רק הגורם העוטף אותך באהבה ובחוכמה אינסופית ויוצר בך חמלה ואהבה אינסופית לאחרים המשילה מעלייך את תביעות האגו והרחמים העצמיים והכרה כי אין היררכיה מוחלטת בקיום התובעת את כניעתך... אלא את הינך ככל בריאה אחרת מלאת יופי ואחריות הדדית לשאר הבריות וחלק שווה במעגל הקיום... הוא המלמדך לשנות את שביכולתך וברצונך ולקבל בהשלמה מלאה את שאין יכולה לשנות... הוא המלמדך כי אין את זקוקה ל'אב' אלא להכרה כי את עטופה באהבת-אב אמיתית ושלמה... אהבה רוגעת... אהבה בוטחת... הוא הוא 'האב האמיתי' !!! לאב זה אין תביעות מיוחדות חוץ מאשר לאהוב את עצמך, את אחרים ואת החיים על כל צורותיהם . הטובות כמו הרעות... ללא שפיטה... בחיבוק ענק גם אם כואב... בהמון אהבה [ליצירה]
- [ליצירה] לחיי חופש היצירה וההבעה - ועמכם הסליחה אנשים נחמדים וטובים... ראשית, מצטער אם פגעתי ברגשות כאלו או אחרים בהעלאת תחושותיי על גבי דפים אלו...אך לא מצטער על עצם פרסומם. יצירת אומנות כזו או אחרת, מוצלחת או לא, 'צנועה' או לא... הנה ביטוי לרגשות ומחשבות היוצר - בין אם הם גלויות בכוונתן או סמויות ומהוות מושא לפרשנויות שונות בידי הקהל הרחב. יצירה אינה אמורה רק להרשים לטובה או לעורר מחשבות 'נכונות' או 'טובות'...אלא גם לעורר שאלות, מבוכה ואפילו כעס...כל התחושות הנ"ל לגיטימיות, כיון שאנו אנשים שונים אשר מפרשים ומצפים לדברים שונים בחיים, ולא כל אחד מאתנו חי וצופה בחיים דרך אותה פריזמה של 'מסורת' או 'צניעות'... מסורת או לא, צניעות או לא , התחשבות או לא... אלו הם ויכוחים משכבר הימים...אני וה'צנועים' לא המצאנו והתחלנו בהם וגם לא נסיים אותם... בכל אופן, כל מי שלדעתו יצירה זו או כל יצירה אחרת באתר זה – שלי או של אחרים – פוגעת ברגשותיו העדינים...מוזמן שלא לקרא את היצירות... הוא אמנם עלול להפסיד מגישה צרת-מוחין זו, אך זהו הפתרון היחיד לעדיני הנפש שבנינו. שנית, לאלה שכתיבה מעין זו כן מצאה חן בעיניהם...והכוונה היא כמובן ל' סוערה בת חורין' האמיצה לעמוד בפרץ...אז, תודה על המחמאה הכמעט מתנצלת...ותרשי לי להתייחס בחיוך וברצינות לשאלתך "כמה פעמים בשבוע...?", תשובתי לך היא: "תלוי בעוצמת הצטברות ה........מוזה !!!" - בתקווה שתשובה זו לא פוגעת באף אחד... שלישית, אני בכל אופן – מתכוון להמשיך ולהתבטא בישירות ובכנות על גבי דפים אלו...ועם הגולשים הרגישים הסליחה... ובאופן אישי - מתכוון להמשיך ולקבל כל תגובה שהיא בשמחה ובברכה... [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע ויפה אחלא סיפור שבעולם !!! השתעשתי ואפילו הצלחתי להיזכר בעולמו של סבי ועדתו... אינני יודע אם עולם זה מוכר לך, אך הצלחת להעביר את התחושות הכי אמיתיות בצורה כ"כ מצחיקה וכשרונית ! [ליצירה]
