ורוח קיץ
מטפסת על גבי,
ואיני יודעת אפילו נשימה קלה
וגרוני צורב תחילה
אבדה נפשי,
אבדה.
לא ישמעו עוד מיתרי לבי-
מזמורים.
קולי אובד והולך
וגופי משובר.
תבין נפשי ותאמר:
זו המציאות
זה דרכו של עולם.
וכל מה שנותר לי
זה-
להשלים.
11/7/03 18:14