ורוח קיץ מטפסת על גבי, ואיני יודעת אפילו נשימה קלה וגרוני צורב תחילה אבדה נפשי, אבדה. לא ישמעו עוד מיתרי לבי- מזמורים. קולי אובד והולך וגופי משובר. תבין נפשי ותאמר: זו המציאות זה דרכו של עולם. וכל מה שנותר לי זה- להשלים. 11/7/03 18:14