איך אפשר לו לים
הגדול, הנרחב
לצמצם עצמו לנתיב
מסומן,קבוע מראש.
מרצונו שוצף הוא
במירוצו לאותו העמק,
בוחר הוא. להסחף
למקום אותו סללו עבורו
אבותיו.
לוואי וידעתי לצמצם עצמי, להכנע לזרם, להקשיב לעבר.
לוואי והיתה בי אותה חכמה שבטבע.
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה יפה- כן ואמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] סתיו, אני דוגלת בגישה השמרנית ולא עורכת תמונות. זה אומר שהס מלהזכיר לידי פוטושופ, וגם לעולם לא אחתוך תמונה. זה מלאכותי בעיני וגורע מהאומנות.. אשר למיקום השחפים- הוא מכוון. אם את מכירה את חוק השלישים, ניסיתי לשחק איתו קצת ולמקם בין לבין (משהו כמו 1/3 וחצי) כדי שלא יהיה ממש במרכז, אבל גם לא ממש בימין. המיקום הקלאסי,לימין,התחיל לשעמם אותי קצת. אולי את צודקת בקשר לים-שיש יותר מדי ממנו בתמונה, אבל השאלה היא אם מצלמים מעט גבוה יותר, האם מקבלים את תחושת הסערה? ואגב, עומר- התמונה אכן אפורה, פשוט כי לא הייתה טיפת שמש בחוץ :-) אם למישהו יש רעיון איך להבהיר תמונות חורף שצולמו בלי אור, אשמח ללמוד. ו, כמקובל לומר כאן באתר, תודה על התגובות! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. אהבתי כ"כ כ"כ!! ותסלחי לי, אבל לא יודעת לנמק להסביר ולנתח כמו שרוב המתגבים כאן עושים. יש מילים שנוגעות,ויש שלא. as simple as that. [ליצירה]
- [ליצירה] עומר, טסתי לכמה חודשים כדי להביא לכם תמונות..:-) ואגב, הצמיד רגל הזה לא כבד, מדדתי אותו, הוא חלול. [ליצירה]
- [ליצירה] מספר תהיות: שרשרת הנדנדה המטושטשת מצד שמאל, התגנבה לתמונה או מכוונת? החול- בהיר עד כדי סינוור או שהתמונה נשרפה מעט? והילדה.. הסתובבה במקרה או שקראת לה? מעבר לכך- קומפוזיציה מצוינת, וההבעה.. רבים וטובים כבר היללו אותה לפניי.. תמונה מוצלחת מאוד, לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה נעימה ומושכת, אך הסוף לדעתי לא קשור- מעין קריצה מבודחת שעומדת בניגוד לרומנטיקה המהורהרת שהתחלת איתה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נחמד לראות את השם שלך שוב :-) מצטרפת לדורשים בשלומך ואת כתיבתך [ליצירה]
- [ליצירה] ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה! [ליצירה]
- [ליצירה] ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין! כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי. וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הביקורת נוקבת מדי לטעמי.. כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...). הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך. [ליצירה]
תגובות