איך אפשר לו לים
הגדול, הנרחב
לצמצם עצמו לנתיב
מסומן,קבוע מראש.
מרצונו שוצף הוא
במירוצו לאותו העמק,
בוחר הוא. להסחף
למקום אותו סללו עבורו
אבותיו.
לוואי וידעתי לצמצם עצמי, להכנע לזרם, להקשיב לעבר.
לוואי והיתה בי אותה חכמה שבטבע.
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
ואולי
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
לא יודעת. התמונה כתמונה- מצוינת. קלאסית לחוק השלישים , מבליטה את הילד מבין שאר האנשים, והכי חשוב תופסת את המבט שלו-שנדמה כי לא שם לב למצלמה, וזה נפלא. אבל... כ"כ חשוך! נדמה לי שזה לא קשור לצמצם ומהירות,אלא פשוט עמדת מול השמש?
אם תרצי, אפשר להבהיר בעזרת תוכנת עיבוד, אבל אני נגד עיבוד רטרואקטיבי, אז לא שמעת את זה ממני :-)
[ליצירה]
אני מתקשה להגיב לאמירות פוליטיות, ובכל זאת-לשם האיזון כאן, מוכרחה. הגיע הזמן שמישהו כאן ינסה להבין, לפחות ינסה, שכל תוכנית ההתנתקות אינה באה כמשהו אישי נגד תושבי גוש קטיף. התוכנית הייתה מתרחשת באותה מידה גם אם היו יושבים שם שמאלנים ואנשי שינוי! יש סימפטיה בעם לתושבי הרצועה (טוב..אחרי חסימת הכבישים קצת פחות..), וכולם מזדהים עם האובדן האישי ש(אולי)יאלצו להתמודד איתו. זו לא תוכנית התנכלות לדתיים,צאו מזה!!! ואולי אם נקדים להפנים את זה, נוכל באמת למנוע את מלחמת האחים המדוברת.
[ליצירה]
כקודמתי, גמני מזדהה.כ"כ. הדור שלנו מלא כמיהה לרוממות, תשוקה לקודש, רצון עז לפעול, ונותר ללא רועה- ללא מנהיג כריזמתי שיאסוף את כל הכוחות האלו וינווט אותם לכיוון חיובי ורצוי. (ולכל מי שיצעק "הרב אליהו".. נו באמת). באמת מתסכל לפעמים.
וקטנטונת..את כותבת מקסים, אעקוב אחריך :-)
תגובות