יופסקו הנישואים בבני אדם לאלתר!!!
(כל הזכויות שמורות ללא-זוכר-מי, לא לי)
מרק דגים
-
"צייר לי כבשה..."
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון אני מסכים. עובדה: כל מי שחי במאה ה-19, בימינו הוא כבר מת. (אולי זה מתאים יותר ל"במשפט אחד?") [ליצירה]
- [ליצירה] ארנבים בהשוואה לכבשים, ארנבים מבשילים הרבה יותר מהר. לכן, מי שרוצה להנות מטעמו של יונק מעולם הצומח, מוזמן לנסות ארנב. במילים אחרות, יצירה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש שני "יפה"ים, ורק עצוב אחד, אז - יפה. עצוב, אבל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. הבנתי את הרעיון רק במעורפל, ובדרך כלל אני לא ממש אוהב דברים כאלה (אם תקראי את הסיפורים שלי, תביני), אבל אני חושב שזה ראוי לעמוד באותה רמה כמו ה"נו," מתוך במשפט אחד (זאת מחמאה). מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] קול קטן בתוך ראשי אומר לי לכתוב - אוקיי, אפילו אם אתם (לא כולם) לא מסכימים עם הדעות שלו, למה ללעוג לו? עוד קול קטן בתוך ראשי אומר לי לכתוב - שמואל, כבר ראית שזה לא קהל היעד שלך. אולי תפסיק לפרסם יצירות באתר? אני בטוח שאלה שכן אוהבים את היצירות שלך, ימצאו אותן במקומות אחרים. ועוד קול קטן בתוך ראשי אומר לי לא לכתוב כלום אם אין לי דעה מוגדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] חמדמד עד מאוד. אגב, אולי הסנייקים שמתים הולכים לעולם טוב יותר, גן עדן של סנייקים? מקום שבו אין קירות ואין זנבות, והמעויינים מצויים בשפע? [ליצירה]
- [ליצירה] אני קצת מאחר, אבל אני דווקא אוהב מתמטיקה. ההרגשה של הישג, תוכנית/רעיון/משהו-כזה שפעל/ה באופן מושלם, בדיוק כמו שצריך, ואז כל הנתונים מתאימים אחד לשני... לאלה שלמדו/לומדים תכנות - זה בערך כמו תוכנית שרצה באופן מושלם, כבר בפעם הראשונה. זאת הרגשה מעולה. אבל אני עדיין לא פותר תרגילים להנאתי... [ליצירה]
- [ליצירה] סיום כתבתי סיום אפשרי לסיפור (אני מקווה שלא אכפת לך שאני מתייחס אליך בתור זרובבל, אני פשוט לא חושב שקוראים לך ממזר פרחים): זרובבל שלח את הסיפור בדיוק בזמן, לפני שהופיע מאחוריו מלאך עם 3 ידיים ומצפון שעדיין פועל על שקט. המלאך מיכאל התקרב אליו, בשקט, הוא התכונן להכות בו עם ה - לפתע הוא נזכר שהוא שכח את נבל המוות הגרעיני שלו בגן עדן. הוא חזר לקחת אותו, אך בטעות הגיע לאפגניסטן. הוא ראה שם שסק מוטנטי. "איפה אני?" "פה." "איפה זה פה?" "איפה שאתה נמצא עכשיו." "טוב, איך קוראים למקום הזה?" "אפגניסטן." "טוב." "מי אתה?" "קוראים לי מיכאל, אני מלאך, ועכשיו אני חוזר לגן עדן." "אתה לא יכול." "למה?" "אפגניסטן מוגנת במגן אנטי-מלאכים שמונע ממלאכים להשתגר החוצה." "אני לא שמח." "אתה יכול לצאת אם תלך דרך המגן." "אז אני אשתגר לידו, ואלך דרכו." "זה לא כל-כך פשוט." "למה?" "טוב, בעצם זה כן. אבל אם תשתגר לא יהיה בזה אתגר." "אז אני צריך למצוא מכונית שתביא אותי לשם?" "אתה יכול להסתפק בסשק מעופף." "סשק?" "כן. כמו שסק, רק מעופף." "טוב." "אני היחיד ששם לב שהיה מאחורי מלאך שרוצה להרוג אותי?" שאל זרובבל את חציל השמירה שלו. "לא. גם אני ראיתי אותו." "לאן הוא נעלם?" "הוא כנראה ניסה להשתגר לגן עדן כדי לקחת את נבל המוות הגרעיני שלו. אבל הוא הגיע בטעות לאפגניסטן, והוא לא יכול להשתגר החוצה בגלל שאפגניסטן מוגנת במגן אנטי מלאכים. אז עכשיו הוא מחפש סשק מעופף כדי לעבור את המגן." "איך אתה יודע?" "סתם צחקתי. נראה לך שזה הגיוני? מה הסיכויים שכל זה יקרה?" "טוב. איך נעצור אותו?" "יש לי רעיון. אפשר להעביר את המצפון שלו למצב פעיל." "ואיך נעשה את זה?" "אתה תדבר איתו, וכשהוא לא יסתכל אני אבצע את התוכנית." מיאכל, לאחר שעשה את הסידורים הנחוצים, השתגר לחדר שבו היו זרובבל וחצילו. "הי." "תתכונן למות." "רגע!" "מה?" "אפשר לקחת חפצים אישיים לגן עדן?" "כן." "טוב. חכה כמה דקות ,אני רוצה לארוז." "טוב." מיכאל כיוון את הנבל הגרעיני שלו להתפוצץ תוך 5 דקות. "אני מוכן." "טוב." "חציל, עכשיו!!!" "מה עכשיו? אה, כן, זה!" החציל כיוון את המצפון של מיכאל למצב פועל. מיכאל, שנכנס לטאומה בגלל מה שקרה, השתגר בחזרה לגן עדן. הנבל התפוצץ בפיצוץ גרעיני אדיר, והחריב את החדר. זרובבל עמד בשולחן הקבלה וחיכה. לפתע הגיעה מזכירה. "אפשר לעזור לך?" "כן. אני מחפש את המלאך מיכאל." "לך ימינה במסדרון, דרך הקיר. מיכאל מנצא בחדר 4739.16." "תודה." זרובבל הלך לחדרו של מיכאל, עם חיוך שטני על פניו. [ליצירה]
- [ליצירה] היגע מעולמו - כמו שנשמת כל חיי כתבה - אי אפשר להוכיח. לכל טענה בעד יש טענת נגד, וההפך. זה לא אומר שצריך לשלול לגמרי את אחת הדעות. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק זה קרה לי פעם עם שסק, אבל במקום לנבוח הוא השמיע קולות של חציל. מעולה, משובח, מטריד. [ליצירה]
תגובות