[ליצירה]
עדי - (למי עוד אני יכול לענות?...)
טודא.
ולא, זה לא פארודיה על מאטריקס.
למרות שזה יכול להיות רעיון נחמד...
הסיפור הזה הוא "אני יודע מה עשית בפרק האחרון" מנקודת המבט של לוציפר.
גם ניסיתי למצוא הסבר הגיוני לחוסר ההיגיון של "אני יודע", וזה מה שיצא.
מרק.
הייתי חייב לכתוב מרק, אחרת מישו היה יכול לחשוב שמי שכתב את התגובה הזאת הוא מישהו אחר, ולא האנש הנזכר ב-"המגיב:"
[ליצירה]
מעולה.
הבנתי את הרעיון רק במעורפל,
ובדרך כלל אני לא ממש אוהב דברים כאלה (אם תקראי את הסיפורים שלי, תביני),
אבל אני חושב שזה ראוי לעמוד באותה רמה כמו ה"נו,"
מתוך במשפט אחד (זאת מחמאה).
מעולה.
[ליצירה]
סופר, הרעיון לקוח מהספר, הפרטים עצמם לא.
הספר הרבה יותר טוב מהסיפור - יש שם, לדוגמה, מטרייה על חוף הים שמתגלה כציור מאחורי מחוגים של שעון יד.
אה, ו, תודה. שלושתיכם.
זה נשמע טוב יותר באנגלית.
[ליצירה]
אסוציאציות
לי זה מזכיר את הדברים הבאים:
יד,
פנים,
עץ,
בית,
שסק (אוקיי, זה לא באמת מזכיר לי שסק, אבל הייתי חייב לכתוב).
ואני שותף לדעה של מישי.
תגובות