[ליצירה]
עדי - (למי עוד אני יכול לענות?...)
טודא.
ולא, זה לא פארודיה על מאטריקס.
למרות שזה יכול להיות רעיון נחמד...
הסיפור הזה הוא "אני יודע מה עשית בפרק האחרון" מנקודת המבט של לוציפר.
גם ניסיתי למצוא הסבר הגיוני לחוסר ההיגיון של "אני יודע", וזה מה שיצא.
מרק.
הייתי חייב לכתוב מרק, אחרת מישו היה יכול לחשוב שמי שכתב את התגובה הזאת הוא מישהו אחר, ולא האנש הנזכר ב-"המגיב:"
[ליצירה]
אני קצת מאחר, אבל
אני דווקא אוהב מתמטיקה. ההרגשה של הישג, תוכנית/רעיון/משהו-כזה שפעל/ה באופן מושלם, בדיוק כמו שצריך, ואז כל הנתונים מתאימים אחד לשני...
לאלה שלמדו/לומדים תכנות - זה בערך כמו תוכנית שרצה באופן מושלם, כבר בפעם הראשונה.
זאת הרגשה מעולה.
אבל אני עדיין לא פותר תרגילים להנאתי...
[ליצירה]
מעולה.
הבנתי את הרעיון רק במעורפל,
ובדרך כלל אני לא ממש אוהב דברים כאלה (אם תקראי את הסיפורים שלי, תביני),
אבל אני חושב שזה ראוי לעמוד באותה רמה כמו ה"נו,"
מתוך במשפט אחד (זאת מחמאה).
מעולה.
תגובות