"יש לך מסמך חדש לבדוק." "אוף!!! על מה?" "מישהו שרוצה לברר למה שמו את החתול שלו במעצר." "לא בא לי לבדוק." "תמציא לו סיבה." "אולי עדיף שאתה תבדוק?" "אני? למה שאני אעשה את זה? אני אגיד למשיהו אחר לבדוק." "אתה תמיד עושה את זה." "גם אתה." "יש פה מסמך שאומר שטובעים אותך בגלל זה." "איפה הגורס?" "הוא התקלקל. אתה יכול פשוט לשרוף את הדף." "אכן כן. בינתיים אני אכניס אותו לכיס, כדי שאף אחד לא יראה." "מה המסמך הבא?" "סתם איזה אחד שחושב שהוא מבין בבנייה. הוא טוען שהקניון העירוני עומד להתמוטט." "זה נשמע לי מוכר. הוא שלח מכתבים אחרים?" "כן, משהו בקשר לוורסאי, לא זוכר." "צריך להעביר את המכתב הזה בערמה של המכתבים בעדיפות נמוכה." "אתה רוצה שאני אקום, אשים את המכתב בערמה, ואז אחזור לכיסא שלי? השתגעת? מה אני, היפר-אקטיבי?" "תשאיר את המכתב של השולחן שלך, ותקווה שמישהו ישים אותו בערמה." "מה יש במסמך הבא?" "מישהו תובע את ראש הממשלה." "גדול! תעביר ל'עדיפות גבוהה'!" "ראש הממשלה גם ככה ימצא דרך להתחמק." "שווה לנסות." "טוב." "next?" "איזה חסר בית מבקש דירה." "חסרי הבית האלה חוצפנים! הם חושבים שרק בגלל שאנחנו הממשלה אנחנו אמורים לדאוג להם." "מה לעשות עם המכתב?" "תזרוק לפח." "פח המיחזור?" "חס וחלילה. אני שונא נייר ממוחזר." "מה יש במסמך הבא?" "אנטרקס." "עוד תלונה על אנטרקס?" "לא, יש בתוך המכתב אנטרקס." "בוא נדביק את כל העולם." "את כל העולם אי אפשר, רק את מי שנמצא בחדר הזה." "באסה." "מה המסמך הבא אומר?" "איזו עצומה של תושבים שמתלוננים על מחסור במקומות חנייה." "שים את זה על השולחן, תקווה שמישהו יקח." "טוב, גמרנו את מכסת המכתבים שלנו להיום." "נשארו עוד 57." "אז?" "סתם, ציינתי עובדה." "היום זה יום המשכורת. הגיע הזמן לאסוף את ה20,000 מתוך כספי המיסים." "מגיע לנו יותר על עבודה כזאת מאומצת, לא?" "נגיש על זה תלונה מחר." "טוב, ביי." "ביי." "אני אוהב את הדיקטטורה של הרוב."