מקרבים את כל החלקים קרוב קרוב וצמוד צמוד, בוכים המון כדי להמיס את הקצוות, מתפללים המון המון (כל אחד ותפילתו), ואז כל מה שנשאר לעשות זה רק לחכות שהוא יתאחה. סבלנות זה מצרך חשוב.
איש. מכיר את זה מקרוב מדי.
[ליצירה]
איך?...
מקרבים את כל החלקים קרוב קרוב וצמוד צמוד, בוכים המון כדי להמיס את הקצוות, מתפללים המון המון (כל אחד ותפילתו), ואז כל מה שנשאר לעשות זה רק לחכות שהוא יתאחה. סבלנות זה מצרך חשוב.
איש. מכיר את זה מקרוב מדי.
[ליצירה]
=
מזכיר לי את השיר המשובח:
אני נושא עימי
את צער השתיקה
את נוף האלם ששרפנו אז מפחד
הלוא אמרת אלי
העיר כל כך קרובה
הלוא אמרת אלי
נשתוק מעט ביחד....
(לא זוכרת מי כתב! הלחן מקסים!)
תגובות