ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
נעים ונחמד
כל הכבוד לך, אבאל'ה, שיר זה מעורר געגועים חמימים לילדות ולמנעמיה, אהבתי אותו מאוד. ושאלה צדדית: האם השם "אבא איפוד" הוא שם אמיתי או פסיבדונים? אם הוא פסבדונים- אשמח לדעת את פירושו. שוב כל הכבוד, הראל.
[ליצירה]
...
יפה, רעיון בהחלט משעשע..! (וזו עוד הזדמנות טובה לראות את שתי הבנות המקסימות...) רק אני מקווה שבפעם הבאה שתצלמי אותן- לא תענדי עליהן "צלמים" למיניהם ותקראי לתמונה: "נוצרות אמונים" או משהו כזה... מכל-מקום: "דוז פואה..!"
[ליצירה]
הרהורים באספמיא
הלכתי על אספלט, הלכתי על מלט, ותמיד היתה לי תחושה קלוקלת. הלכתי על עפר, הלכתי על בטון, ותמיד היתה לי הרגשה של שיגרון. הלכתי על חבל, הלכתי על חימר, ותמיד היה לי רע ומר. לא סתם... ש-לי יהיה רע ומר?! השיר נפלא, אהבתי. החזן.
[ליצירה]
אם זה אכן קרה-
אז זה חמור ביותר! (אבל שוב אעיר, בפעם המליון ואחת [גם אם הכותב לא ישמע לי, וכמעט ברור שלא ישמע לי] שלא הייתי קורא לקטע זה "שירה". לדעתי- קטע, המתייחס לאירועים אקטואליים, ואשר מופיעה בו הפנייה נורמטיבית ברורה, אפילו אם היא מופיעה בלשון "מצועצעת"- אינו ראוי לשם "שירה". נקודה.)
[ליצירה]
*
אולי אם אכן כך היה הדבר- הכל היה נראה אחרת... לא היינו חווים את הפונדמנטליזם המוסלמי על כל נוראותו וטירופו, וכו'. אך מה לעשות- בהיסטוריה אין "אילו"...
תגובות