ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, אביבוש!!! זה היה גדול, ב-א-מ-ת גדול! ובתור חזן אני יכול לומר לך, שתמיד אני מנסה להיות מעודכן במנגינות חדשות. אם יש מנגינה קצבית ויפה (וקליטה, כמובן) שאפשר לשיר בה את "לכה-דודי" ופיוטים אחרים- אז מדוע לא? אהבתי, ממש ממש ממש אהבתי, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... כתיבה זורמת וקולחת, שנכנסת אל תוך נבכי הנפש של עצמיותך (הלוואי על רבים מכותבי האתר כאן...). כמובן שיש מקום רב לשיפור (כמו שהציעה זאת שכתבה כאן מעליי), אך 'נקודת-המוצא'- בהחלט במקום הנכון. שירתך קצת מזכירה לי את שירתה של אסתר ראב, וזו (תאמיני או לא)- מחמאה! וכמו שנאמר כאן לפניי: "ברוכה הבאה בצל קורתנו!" [ליצירה]
- [ליצירה] יופי! הנה, כדי שתדע שקראתי והערכתי! תתעודד, חבר! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גם זה קצת עצוב... אבל הרבה יותר אופטימי מהשיר ה'עצוב באמת'... ואגיד לך איזו שורה מפורסמת (משיר קודש מפורסם) שיר זה הזכיר לי: "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה", שזו נבואה (פחות או יותר) די אופטימית... תתעודד אחי, תתעודד! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ, מעניין מאוד ואני לתומי חשבתי שרק מתילדה בן-לולו אפשר לקנות בסיטונאות... אגב, האם לחפציבה לאופר הזאת יש קשר משפחתי עם צופיה לאופר, אחת מהכותבות באתר? מצפה בקוצר-רוח לתשובה, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן... לשם שינוי מסכים אני עם הירושלמי (וואוו, זה נדיר, לא?) שאסקופא (ב-א', כן, ב-א'!) זו מילה ארמית שנכנסה לשפה העברית ועל-כן מותר (ואף רצוי!) להשתמש בה. אין אני מסכים עימו שפירושה הוא: עקב. ידוע ורווח בעברית הביטוי "כאסקופא הנדרסת". לומשה, "אסקפה" זה בוודאי ה'עיברות' של המילה הארמית (יעני: הפיכתה למילה עברית), ו'מילון'- כמו שיש 'מפה' ו'מפית', כך יש גם 'אסקופא' ו'אסקופית'. מה פה לא ברור? כעת, בקשר לטענתו של 'עונותיים' (הלא הוא: אביבוש תיו... לא, סליחה, 'אביב וסתיו'), כן, לשם שינוי שיר מאוד 'חיובי' בעיניי, עוסק בבעיה כאובה שכל העולם (ומהר!!!) חייב לתת עליו דין וחשבון. שמואל, אם תעסוק יותר בנושאים כאלה, מבטיח אני לך, שלא אדלג בתדירות כה גבוהה על שיריך (למרות כל עיוותי הלשון ה'מחרידים', המקפים המתקיפים ושלל סימני הקריאה). להית', הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, כבר התחלתי להתלהב... הכל היה טוב ויפה, עד... החזרה בתשובה הכללית הזאת... חבל, ממך ציפיתי ליותר..! [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, החלטתי להסכים עם מנחם! ומי שרוצה לקרוא רק יצירות "חסודות"- שיעבור בבקשה ל"ביכורים"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מילות-סיכום: לאלפא: Escher זה הצייר, לא? זה שצייר את הפרדוכסים השונים (ברווזים שהופכים לדגים וכו')? טוב, כפי שאת אמרת- "אם לא- אז לא"... בכל-מקרה, אנסה להשיג את הספר. לזר ולאיש: תודה רבה גם על תגובותיכם שלכם, ובמעמד חגיגי זה, מתכבד אני לנעול את הפורומונצ'יק החביב! לילה טוב לכולכם, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] מ-צ-ו-י-ן !!! פרופ' מפורסם (ממוצא צרפתי, כמובן) להיסטוריה (שעליו כתבתי לך במסרישי לפני כמה שבועות) פשוט י-ש-ת-ג-ע על מכתב כזה! [וגם אנוכי הקטן מצטרף לדברי נקונצני: זה 'בית האבסבורג', לא 'בית האגסבורג'. להאג כמדומני, הם לא הגיעו...] [ליצירה]
תגובות