ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
לא בדיוק מסכים...
לא בדיוק מסכים, כיוון שאני יכול להעיד לך לגבי עצמי, שלפעמים מרגיש אני שחיי הם כמו פתיל בוער (בעיקר כאשר אני מתרגש, אוהב, בקיצור: אמוציונאלי), ולפעמים- כמו פתיל כבוי... אם חיינו היו כמו פתיל בוער
כ-ל ה-ז-מ-ן, אה, זה היה פשוט מ-צ-ו-י-ן !!!
[ליצירה]
ללמד זכות...
נראה לי... שהמצטט הנ"ל, רצה להביא קטע זה כ'ציטוט', הוא רק שכח, שיש קטגוריה כזו, 'ציטוט'... טוב, תמיד טוב ללמד זכות על אנשים, בתקווה שגם בשמיים- ילמדו זכות עלינו...
[ליצירה]
*
אולי אם אכן כך היה הדבר- הכל היה נראה אחרת... לא היינו חווים את הפונדמנטליזם המוסלמי על כל נוראותו וטירופו, וכו'. אך מה לעשות- בהיסטוריה אין "אילו"...
[ליצירה]
"להכעיס", זה העניין..!
כנראה שהכותב סובל מתסכול עמוק... הוא רוצה תגובות, והמון, ומהר, לכן גם תגובות נזעמות הוא יקבל בשמחה... לכן הוא כותב ב"להכעיס" כזה, כמו ילד שאף-פעם לא קיבל תשומת-לב ראויה לשמה. נכון, שמואל???
תגובות