ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... יש עלייך, אחותי, יש עלייך... לא התעמקתי כל-כך במה שהסיפור בא להביע, אבל אין ספק: יש עלייך, אחותי, יש עלייך... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... חלחלה עוברת בגופי... בהחלט בנוי טוב, אבל התוכן, התוכן... קשה לי מאוד עם סיפורים 'מפלצתיים' שכאלה..! טוב, כנראה שאני פה בדעת-מיעוט... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אבל מאידך- אי-אפשר בלעדיו! אם אתה רוצה להיות חלק מהעולם, לדעת את מה שסובב סביבך בעולמנו- אתה פשוט 'חייב' להיות בעל המכשיר ה'משוקץ' ההוא... נכון, זה קשה, ויש הרבה אלימות והכל, ומשום-כך צריך שתהיה בכל אדם בקרה אישית! אבל בכל-מקרה, תודה על העלאת הרעיון; נושא חשוב ומורכב מאין-כמותו, אין ספק בדבר! יומנעים לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אבל... איפה פה הפואנטה? חבל, אבל- ממך ציפיתי ליותר... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ, מעניין מאוד ואני לתומי חשבתי שרק מתילדה בן-לולו אפשר לקנות בסיטונאות... אגב, האם לחפציבה לאופר הזאת יש קשר משפחתי עם צופיה לאופר, אחת מהכותבות באתר? מצפה בקוצר-רוח לתשובה, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] בנוסף לכל מחאותיי אותם כבר כתבתי בעבר כתגובה לשיריך, אעיר הפעם: "מה זה, הפכת גם ללשונאי / 'ממציא מילים' שכזה?" מה זה צריך להיות, "כאש-צורבייה"? מה זה "צורבייה"? מימיי לא שמעתי על מילה כזאת... ו"הולמן פעמוני אזהרה"... מה זה ה'הולמן' הזה..? משהו כמו פטיש, אולי..? לא, באמת! תסביר לי, לבור ועם-הארץ שכמותי, מה זה כל הביטויים האלה??? ו"רחפיה"? מה זה לעזאזל "רחפיה"? משהו שדומה ל'רחפת'??? ולסיום, בשורה האחרונה: "נדע גנים לזרות"... בטח התכוונת לומר: "נדע גנים ל-ז-ר-ו-ע", נכון? הרי בוודאי לא תרצה לזרות גנים שלמים לרוח... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, לצערנו... במציאות החומרנית השלטת כבר עשרות שנים בארצנו (ובמדינתנו) וש'מתעבה' יותר ויותר עם השנים- כבר מ-מ-ש לא נותנים כבוד לאנשי רוח דגולים, חיים ומתים כאחד... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גם אני מצטרף בשאלה: מהי (לכל הרוחות) "האבן הגדולה"? [ליצירה]
- [ליצירה] =. קבלי ח"ח גדול! רק צריך לכתוב: "מתחבאת אני בתוך חדר חשוך". אחרי הכל- הדוברת בשיר היא אישה... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים לומשה, אתה קונה פה (ובצדק) מקום של כבוד. קבל חזק ואמץ "עצבני", הראל. [ליצירה]
תגובות