ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני רוצה אבל זה לא תמיד יוצא...צדיק אתה, צ-דיק! [ליצירה]
- [ליצירה] * =. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, זה ה- לוחש לסוסים המפורסם? טוב לדעת! [ליצירה]
- [ליצירה] קופידונית יקרה! נו, לא הגיע הזמן שתדאגי קצת גם... לעצמך? ולסוערה: מה יש לדבר, מ-ע-ו-ל-ה ! [ליצירה]
- [ליצירה] גם סופרת וגם ציירת! איזה יופי! עוד עוד, רוצים עוד..! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, האמת היא... שידעתי על ה'קשר' הזה, כבר לפני עידן ועידנים... מה ש'באמת' רציתי לומר הוא, שמפליא איך עמים יכולים להשתנות, בעיקר לטובה, מה שנותן לנו תקווה, שהעתיד באמת יהיה עתיד וורוד יותר... ובעניין ה"לא חשוב איך", על-כך, בפעם אחרת, o.k.? [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים איתך, בהח-לט! אגב, התחלת להיות מושפע מ...ירושלמי??? לא שיש לי בעיה עם זה או משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, היצירה הזאת... מוטלת על-פני הקרקע כגוויל יתום זה כ-20 יום, ועדיין אף-אחד לא טרח לנטלה... בושה וחרפה! אין ספק, יצירה משובחת, המסופרת בפי תלמיד מתקופת המשנה. אנשים טובים, הגיבו נא! יש בה עומק רב ביצירה הזאת, וחבל שתישאר יתומה! ולך זר: זר ברכות, תבורך מן השמיים, וכל מילי דמיטב! [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומר ומה אדבר... מעולה, פשוט מעולה... כן, קראתי עד הסוף, אבל לא התעמקתי כל-כך ביצירה, 'כי אין לי ראש עכשיו'... אבל לומשנה... (כמעט) כל יצירה- כבר מהמשפטים הראשונים בה אפשר לחוש, אם היא גדולה או לא. כבר מהמשפטים הראשונים ביצירה זו, חשתי שזה משהו גדול באמת. מחזק את ידייך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אינני יכול שלא להגיב על-כך! פעם, כשגם אני הייתי בישיבה, גם אני עברתי אותה חווייה: לא היה לי מה להגיד, אבל לחצו עליי, ולכן אמרתי, אבל לאחר-מכן הרגשתי, שהיה מה לשפר, תמיד יש מה לשפר... אבל אז (כמו תמיד)- היה כבר מאוחר מדי... וגם אני, ממש כמוך, רק רציתי לשיר... טוב, כנראה שבגלל זה נעשיתי חזן... לפעמים, השירה הרבה יותר מהותית, הרבה יותר 'אמיתית', מכל דבר-תורה שבעולם. האם לא כך מלמדת אותנו החסידות (על ר - ו - ב פלגיה, על-כל-פנים), שהכל צריך לנבוע מהלב? נקודה למחשבה... בכל-מקרה, שבוע טוב לכולם, ממני, הראל. [ליצירה]
תגובות