ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
הה, אהבתי!
באמת (וזה ממש לא צחוק!) יש הרבה מבקרי-ספרות, שכותבים על שיר מסויים תילי-תילים של מילים ורעיונות, גם אם הוא ממש 'לא משהו'...(זכיתי להכיר חלק מהם באופן 'אישי'...)
[ליצירה]
כן, גם אני חושב כך
שבסופו של דבר נגיע לנבואה, בימים העתידיים ההם (ימות המשיח? העולם הבא? איני יודע בוודאות...). שמעתי פעם הסבר אמוני על תופעת "ירידת הדורות" ומאידך- ההתפתחות הטכנולוגית (והמחשבתית!) האדירה במרוצת הדורות ("עידן האורות" וכו'). האם יש סתירה בין שני המושגים? לא כל-כך... בזמנו של משה רבינו עה"ש, אפשר לומר שהוא היה ממש "ענק שבענקים" אך לעומתו- כל העם היו ממש "אפסים" (אם להשתמש בלשון של ימינו...). ככל שעוברים וחולפים הדורות- דרגתם של האנשים הגדולים באמת- הולכת ויורדת, אך מאידך- העם ככלל- מתעלה! הוא נעשה יותר ויותר גדול! יותר ויותר חכם, (ומאמין אני שגם) יותר ויותר מוסרי! לכן כולנו תקווה שבימות המשיח (או בעולם הבא) או- בסופה המוחלט של ההסטוריה- כל עם ה' (ואולי גם כל בני-האדם) יהיו בדרגה הרוחנית העליונה ביותר. טוב, כנראה שדברתי מספיק לעכשיו, אז- שבוע טוב!
נ.ב., זוכר את השיר ההוא שפרסמתי- "לובביץ'" שבעקבותיו שפכת עליי קיטונות של רותחין? אז בהתחלה השבתי לך כמה תשובות על טענותייך, אבל אח"כ החלטתי (גם כתוצאה של לחץ מצד חברים וידידים) להסירו. אולי ב-א-מ-ת השיר היה יותר מדי חריף ופוגע. אה, איך אני בשבילך, נשמה...
[ליצירה]
יפה! י-פה!
ח-זק! ותת-חזק! ובעזרת קרל מרקס, ולנין- נצוח, ננ-צח! קדימה, אל ה-נצחון! פועלי כל העולם- הקשיבו אל- חבר ירושלמי! הוא אמנם ירושלמי, אך רוחו- קוסמופוליטית! עלה, עלה במעלות הרבולוציה קומרד ירושלמי, ותהי רוחו של לנין- איתך, בכל אשר- ת-לך! (רק ממש לא הבנתי, מה עושה פה- הגזר..?)
תגובות