ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
אוי...
פראפראזה פאראפראזה אבל... האם אין לכם נושאים קצת יותר אופטימיים לכתוב עליהם פראפראזות..? נמאס כבר, נמאס!!! יאללה, תעבירו אולי לערוץ הטבע, לערוץ המדע, לערוץ ההסטוריה, או אפילו לערוץ הספורט! אם אני רוצה לראות שחור בעיניים- יש לי ערוצי-חדשות בשפע! (מאחד שנמאס לו...)
[ליצירה]
יפה ונחמד!
וכפי שכבר אמרתי בעבר: הלוואי על כולנו, ההצצה אל האחר, אל אחיך היהודי הזר (עדיין) לך. ובע"ה, עם הזמן העובר, נהיה כולנו עם אחד; כאיש אחד, בלב אחד, המאחד בתוכו את כל הזרמים, הסיסמאות והשלטים (אוי, נסחפתי קצת...)
[ליצירה]
לרסיס ולממזי
לא התכוונתי "לדכא" את סגנונו של ירושלמי, אלא לומר לו, שבאתר זה, על כל קוראיו- הוא לא ימצא הד רב לדבריו או לרעיונותיו. זהו. ובעניין "סגנונו": על-כך כבר הערתי פה ושם לגבי שירים אחרים פרי-עטו, וגם אחרים הצטרפו למלאכה (אציין לשבח את 'מביט מהצד' במיוחד!). ה'סגנון' הזה של ירושלמי מזכיר לי קורס באוניברסיטה שהשתתפתי בו לפני כמה שנים. שמו של הקורס: "המשוררים העבריים האקספרסיוניסטיים משנות ה-30 ועד ה-50". למדנו שם בין השאר על אורי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי ויצחק למדן. אלה המשוררים האקספרסיוניסטים המובהקים בספרותנו. עליי לציין, שסגנונו של מר ירושלמי מזכיר לי מ-א-ו-ד את סגנונו של שלונסקי, שגם הוא, כידוע- היה סוציאליסט נלהב (אם כי לא קומוניסט). אך יחד עם זאת- מורגש בעליל שכתיבתו של מר ירושלמי הינה בגדר ח-י-ק-ו-י
ע-ל-ו-ב ב-י-ו-ת-ר לדרך כתיבתו של שלונסקי. האחרון, כתב אומנם על אירועים אקטואליים בחייו, אך שירתו ממש 'נוסקת' מעל-פני ה'כאן' וה'עכשיו'. מה שאי-אפשר לומר על שירתו של ירושלמי... אז בבקשה, בפעם הבאה שתמצאו אותי 'קוטל' דרך כתיבה של מישהו/הי, דעו לכם, כי אין זה נעשה מתוך רוע-לב או מניעים צרים... פשוט- צר לי על אותו כותב!!! ו...נכון, גם יצירותיי שלי אינן חפות מפגמים, אבל אני מראש, שלא כמו הנ"ל, אינני רואה את עצמי כמשורר דגול או כ'נושא את דגל המהפיכה'! טוב, דיברתי מספיק להפעם...
[ליצירה]
בירור מושגים
הבהרת את העמדה הפוליטית שלך ואת השקפת-עולמך בצורה יפה ואין לי בעיה עם זה. אני רק רוצה להעיר שז'אנר זה של כתיבה אינו קרוי שירה (וכדאי שגם בעלי האתר יבינו זאת). מה שכתבת זוהי פרוזה מחורזת, ויש לז'אנר מסוג זה שם מקצועי: קוראים לזה "מקאמה". אפשר למצוא סוג של ז'אנר כזה אצל יוצרים כמו חיים חפר או דידי מנוסי. שירה אמיתית היא משהו הרבה יותר מורכב, הרבה יותר נפשי, וכשקוראים זאת אפשר להבין ממילא שהכותב כתב מתוך השראה אמיתית. אל נא תקח הערה זו ללב. זו הייתה תגובה מקצועית גרידא.
[ליצירה]
טוב...
לא כולם- ניחנו בכל הכישרונות שבעולם... שמע, לאחר המסרישי, אולי כדאי שתנסה 'להעביר' לאותה 'עלמה אהובה' (דומני ששנינו יודעים מיהי...) את אותה יצירה עלומה שבליבך! שבוע-טוב וכל-טוב, הראל.
תגובות