ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
נכון, אבל
שכחת את כוחות בעלות-הברית האחרים (ארה"ב, בריטניה וכו') שהיו שותפות לניצחון. למרות תיעובך את הקפיטליזם ואת המדינות הקפיטליסטיות- קצת צדק הסטורי- ממש לא יזיק...
[ליצירה]
ואני אוסיף:
"שורש האמונה הוא גם שורש הכפירה". משפט שנאמר ע"י (אם אינני טועה)- רבי משה קורדובירו, חכם מקובל במאה ה-16 שחי בצפת. יכול אתה להסתכל על כ-ל תופעה (בטבע, בהסטוריה וכו')- בעיניים מאמינות, אך גם (אם תשתדל המון, אם תעשה זאת פשוט "להכעיס")- בעיניים כופרניות. וכפי שכבר נאמר למעלה: זה הכל "תלוי בך"...
[ליצירה]
אוי...
פראפראזה פאראפראזה אבל... האם אין לכם נושאים קצת יותר אופטימיים לכתוב עליהם פראפראזות..? נמאס כבר, נמאס!!! יאללה, תעבירו אולי לערוץ הטבע, לערוץ המדע, לערוץ ההסטוריה, או אפילו לערוץ הספורט! אם אני רוצה לראות שחור בעיניים- יש לי ערוצי-חדשות בשפע! (מאחד שנמאס לו...)
[ליצירה]
גמני
אהבתי. אכן, כל אחד והמוסיקה החביבה עליו, אין עוררין על-כך... אגב, ה"פה" (שבכותרת-היצירה)- יכול להקרא גם בקמץ, אבל גם- בסגול... יומנעים לך, החזן.
[ליצירה]
סליחה, אבל...
אינני חושב, שיהודי, ואין זה משנה מהיכן הגיע, מותר לו לשכוח את זהותו העדתית. זה פשוט 'פשע'! הנה אני למשל, 'מחזן' יצירות אשכנזיות, אך אני גם קרוב ליצירות יהודיות מגלויות אחרות, כמו למשל: רומנסות ספרדיות וכו'. האם זה אומר, שמחוייב אני לשכוח את מוצאי העדתי? בשום פנים ואופן לא! לכן רן, היה גאה במוצאך, אך יחד עם זאת, אל תשכח שאתה חלק מכלל-ישראל, לטוב או לרע!
תגובות