ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
ושוב, תגובה קצרה (לוויכוח דלעיל)
מסכים אני בכל ליבי עם החתלתול ואורי: איכותה של היצירה מ-מ-ש אינה נמדדת במאמץ הנדרש כדי להבינה! וכעת לילד: ממש אין אני מסכים איתך שתגובה שטחית ליצירה מסויימת- מעידה על הבנה שטחית. לרוב היא מעידה על-כך שכותב התגובה לא השתדל מספיק לנסח את דעתו אלא כתב באופן ספונטאני וראשוני לחלוטין את אשר על ליבו! בקשר לסיפא של דבריך- בהחלט עדיף שכל יצירה ספרותית (ובמיוחד- שירה) תצפון בחובה גם רבדים סמויים מן העין, מלבד הרובד הגלוי לעין כל. זה מה שהופך סתם יצירה- ליצירה גדולה. אך גם אם כותב מסויים כותב את אשר על ליבו מבלי לצפון מסר נוסף בתוך היצירה- גם אז היצירה יכולה להיחשב כטובה. אם היא זורמת, אם מרגישים כנות ביצירה, אם המילים והתכנים אינם שטחיים יתר על המידה- גם אז היצירה טובה. ממני, השטחי מאוד (לפעמים), הראל.
[ליצירה]
איי...
כל שיר שלך...'פצצת-זמן-מתקתקת'!!! (למה? ככה! כי ככה בא לי!).הלשון העשירה, הדו-שיח, האיזכורים התנ"כיים ומשחקי-המילים למיניהם, אהבתי אהבתי אהבתי!!! (וגם ממך אדרוש ברוב חציפות כמו שכבר דרשתי ממישהו אחר פה באתר: עותק מספר השירים הראשון שלך- אליי. אתה שומע? א-ל-י-י !!!)
[ליצירה]
שיר מעמיק לכל הדיעות
אבל אשמח אם תפרש לי אותו (ואפילו ב"הודעה אישית"). מעניינות אותי דעותיהם של הרב שג"ר והרב עדין שטיינזלץ בנושא יצירה (ויצירה אמונית- בפרט). הראל.
[ליצירה]
תגידו...
אמנם לפני כמה שבועות הגבתי על איזו אגדה- שלא מופיעים שם דרקונים... אבל עכשיו- יש איזושהי אינפלציה בהם...עכשיו אני מציע: תתחילו עם תמנונים (או לחילופין: עם דינוזאורים...). נו, מי יבוא אליי ראשון..?
תגובות