ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] וואיי, לא חשבתי על זה! גדוווווווווול!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לאהוב בכל עוז ואפשר לשיר על אהבה, אפשר לכאוב, ואפשר לכתוב על הכאב, אפשר לחיות, ואפשר להתפלסף על מהות החיים, וזה ממש לא סותר! אלא שבשירה (לדעתי)- יש לעשות זאת בצורה מעודנת יותר, פחות חד-משמעית, מאשר במציאות. טוב, אבל זו רק דעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] - - - יולחן כשתבוא שעת עדנה ורווחה והאור אז ייגה ויופיע. ובינתיים אומר ידידי, גם לך: "לילה טוב, והמשך להפתיע!" (אין לי כח עכשיו לשירשורים מחורזים... בשביל זה יש 'ממזי'...) [ליצירה]
- [ליצירה] וכמובן ש... ה-ב' היא בצירה, (לא, לא ציר של דלת...) לא בחיריק. שנזכה כולנו... הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצאתיו בספר "שירי זלדה" שיצא לאור לאחר מותה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, כמובן). אם מדברים על 'שירה רליגיוזית', או, ביתר-ספציפיות: 'שירה אמונית-יהודית' בדורות האחרונים, היא לדעתי ה-משוררת (בה"א הידיעה), אם וסוללת-דרך לכל המשוררים ה'אמוניים' הבאים אחריה (קפלון, קוסמן, איזקסון, רבקה מרים, וכו' וכו' וכו'...) [ליצירה]
- [ליצירה] ארז יישר-כוחך על אומץ ליבך. וכפי שהגבתי כבר על יצירתו של נפש ממללא, "מצעד הגאווה": זהו נושא כאוב, וטוב שיש מישהו שמעלה אותו. כיוון שאני יהודי-דתי, אגדיר זאת (ההומוסקסואליות) כסטייה מדרך-הטבע. אתה אולי לא תסכים איתי, וזו זכותך המלאה. אך אני מאמין באמונה שלמה, שאפשר להתגבר על-כך, אם רוצים באמת. שבוע-טוב לך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... משו-משו!!! במיוחד אהבתי את העץ ברקע. כל-כך הרבה עלים... השקעה אמיתית! [ליצירה]
- [ליצירה] כבר אכלתי כבר אכלתי הרבה קליפות בחיי, וחול, וגם קצת צפרדעים (למרות שזה לא כשר). נו, אז האם זה הופך אותי לסבתא? ועכשיו ברצינות: שיר נפלא, סנטימנטאליסטי, לכיוון הדורות הקודמים (שהסתפקו בד"כ במועט). אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] עם חידה שכזאת- מי צריך פתרון? התענגתי מרוב נחת, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] ! כבר אמר הפילוסוף פרמנידס (אם אינני טועה): "הכל זורם". ודי לחכימא... [ליצירה]
תגובות