ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ------ יפה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לפעמים הניגודים השינוי הקיצוני הזה הוא מה שגומר אותנו כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה הוא חש ריק מטורף. לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מפעים... (גם הדרך וגם התוכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר באמת בנוי בצורה יפה וקליל כזה. אני רק מקווה שתשכיל להבדיל בין אש התשוקה שמתכלה לבין אש האהבה שהיא לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, נחמד..! במיוחד אהבתי את: "שניסה להשתיל לי / כבד מנשוא"... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וכואב. וזה כל מה שיש לי לומר... [ליצירה]
- [ליצירה] =. קבלי ח"ח! [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, באמת- מה עוד נותר? [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, הפעם- זה מתאים יותר- לשעונים הנוזלים של דאלי, כיוון שהפעם- גם העיתון נשפך. נחמד ויפה, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] הה, אהבתי! באמת (וזה ממש לא צחוק!) יש הרבה מבקרי-ספרות, שכותבים על שיר מסויים תילי-תילים של מילים ורעיונות, גם אם הוא ממש 'לא משהו'...(זכיתי להכיר חלק מהם באופן 'אישי'...) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גם אני חושב כך שבסופו של דבר נגיע לנבואה, בימים העתידיים ההם (ימות המשיח? העולם הבא? איני יודע בוודאות...). שמעתי פעם הסבר אמוני על תופעת "ירידת הדורות" ומאידך- ההתפתחות הטכנולוגית (והמחשבתית!) האדירה במרוצת הדורות ("עידן האורות" וכו'). האם יש סתירה בין שני המושגים? לא כל-כך... בזמנו של משה רבינו עה"ש, אפשר לומר שהוא היה ממש "ענק שבענקים" אך לעומתו- כל העם היו ממש "אפסים" (אם להשתמש בלשון של ימינו...). ככל שעוברים וחולפים הדורות- דרגתם של האנשים הגדולים באמת- הולכת ויורדת, אך מאידך- העם ככלל- מתעלה! הוא נעשה יותר ויותר גדול! יותר ויותר חכם, (ומאמין אני שגם) יותר ויותר מוסרי! לכן כולנו תקווה שבימות המשיח (או בעולם הבא) או- בסופה המוחלט של ההסטוריה- כל עם ה' (ואולי גם כל בני-האדם) יהיו בדרגה הרוחנית העליונה ביותר. טוב, כנראה שדברתי מספיק לעכשיו, אז- שבוע טוב! נ.ב., זוכר את השיר ההוא שפרסמתי- "לובביץ'" שבעקבותיו שפכת עליי קיטונות של רותחין? אז בהתחלה השבתי לך כמה תשובות על טענותייך, אבל אח"כ החלטתי (גם כתוצאה של לחץ מצד חברים וידידים) להסירו. אולי ב-א-מ-ת השיר היה יותר מדי חריף ופוגע. אה, איך אני בשבילך, נשמה... [ליצירה]
- [ליצירה] מתאים מאוד ל'יציאת מצריים', אך גם- ל'יציאות' אחרות, לשחרורים אחרים, ובכלל- לצעידת האנושות ק-ד-י-מ-ה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבין שאלו- אפיזודות שונות בחיי נישואין... כן, בהחלט סגנון מעניין... משאיר טעם של 'עוד'! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! י-פה! ח-זק! ותת-חזק! ובעזרת קרל מרקס, ולנין- נצוח, ננ-צח! קדימה, אל ה-נצחון! פועלי כל העולם- הקשיבו אל- חבר ירושלמי! הוא אמנם ירושלמי, אך רוחו- קוסמופוליטית! עלה, עלה במעלות הרבולוציה קומרד ירושלמי, ותהי רוחו של לנין- איתך, בכל אשר- ת-לך! (רק ממש לא הבנתי, מה עושה פה- הגזר..?) [ליצירה]
תגובות