"אם אלוקים נתן לנו פה אחד ושתי אוזניים, זה כדי שנדע שצריך להקשיב יותר משצריך לדבר."
(פתגם נפוץ אצל ערביי מרוקו)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שאלה דבילית ...הכל בגלל החום ...הכל בגלל החום...אני לא באמת טיפשה עד כדי כך....באמת באמת באמת אבל אם אנחנו לא נדבר מי כן? [ליצירה]
- [ליצירה] ובצ'ט? ובצ'ט זה גם עובד? נראה ... יש לנו 2 ידיים, ו- 4 עיניים (אם אין לך משקפיים, ואתה מצ'וטט, אז זה רק עניין של זמן ;-)) ... שנקרא / נשמע, יותר ממה שנכתוב / נדבר ... וואלה, חכמים המרוקאים האלה ... בטח צ'וטטו המון ... יש להם גם איזשהו משפט נגד הפרטי? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יו משפט נחמד צריך לומר אותו לקשקשנים . [ליצירה]
- [ליצירה] כשפעם היו כשהיו חכמים אפשר היה גם להקשיב... [ליצירה]
- [ליצירה] רן, זה חלק ממלחמתך בעדתיות ? ;-) סתם, ממש ממש נכון, למרות שלפעמים גם צריך לדעת לדבר יותר מלהקשיב. (כן כן, יש גם כאלו מצבים.) [ליצירה]
- [ליצירה] אם נקבל נפרה את עצמנו לפעמים דווקא במקום הכי פשוט (נשים זקנות ממרוקו) מוצאים את הדבר הכי חכם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היצירות שלך יכולות להיות יותר טובות בלי המילים הלא נעימות (השכנה הכוסית, שבריר רגע מזדיין). וגם את הקטע הזה אהבתי, מלבד הסוף שלוקח הכל לאיבוד, אבל שימת-הלב שלי לכך שבאופן עקבי יש מיליםלא נעימות ביצירות שלך, קצת מונעת ממני להתפעל ולהיות מרוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני לא יכול לתקן את העולם, אבל אנחנו כאן. ותיקון עצמי זה גם תיקון העולם. --- אבל אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הרב צבי יהודה היה נגד השיר אילו היה לי כח, כיוון שאין מצב כזה שליהודי אין כח. מידע שעזר לי... ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- משעשע [ליצירה]
- [ליצירה] הפיסקה הראשונה של תיאור היחסים נעמה לי מאוד. אבל לדעתי יש בזה מימד אמיתי וחזק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- את צודקת. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא מזלזל בדעה שלך... התפילה הקיימת נכתבה לפני 2,000 שנה, היא כל-כך בירוקרטית. כאילו עוברים תהליך עם אלף אותיות קטנות וסעיפים ותת-סעיפים, שכל-כך קשה להגיע לדבר האמיתי. בטמפל בקרקוב, וואו, זאת היתה תפילה. אתה רק נכנס, כבר כולם רוקדים, שרים, כולם ביחד, יהודים, שמחים. תנועות, יחד יחד יחד יחד. דבקות. הכל מקבל משמעות אמיתית, קיימת. ואחר-כך, כן, גם צריך לשבת, *להתקבע*, לקרוא קצת מהסידור, אבל התפילה האמיתית היתה הריקודים. פעם בבית-ספר, במקום להתפלל בבית-מדרש הלכתי לשדה ליד (לא בדיוק שדה ולא בדיוק ליד, לא עקרוני), עם התפילין והכל, בלי סידור, ופשוט התפללתי. שעה שלמה. יש לי עוד כל מיני דוגמאות, אבל זהו. (אני זוכר שכתבתי בפורום שאני נגד הביורוקרטיה של התפילה, אבל לא הרחבתי. מוזר שראיתי את התגובה שלך ישר.:) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הסיפור שלך מעניין, ויפה הפרשנות שלך אליו. המספר כן יודע לאן הוא רוצה להשתייך, אבל זה לא לשם, לשום נתיב שמופיע שם, טוטאלית. והכתיבה שלי בהחלט לא מזכירה את כתיבתו של הרב סבתו הדגול. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה אפרים השבט או אפרים רבים של אפר? [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם אני יודע... [ליצירה]
תגובות