"אם אלוקים נתן לנו פה אחד ושתי אוזניים, זה כדי שנדע שצריך להקשיב יותר משצריך לדבר."
(פתגם נפוץ אצל ערביי מרוקו)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שאלה דבילית ...הכל בגלל החום ...הכל בגלל החום...אני לא באמת טיפשה עד כדי כך....באמת באמת באמת אבל אם אנחנו לא נדבר מי כן? [ליצירה]
- [ליצירה] ובצ'ט? ובצ'ט זה גם עובד? נראה ... יש לנו 2 ידיים, ו- 4 עיניים (אם אין לך משקפיים, ואתה מצ'וטט, אז זה רק עניין של זמן ;-)) ... שנקרא / נשמע, יותר ממה שנכתוב / נדבר ... וואלה, חכמים המרוקאים האלה ... בטח צ'וטטו המון ... יש להם גם איזשהו משפט נגד הפרטי? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יו משפט נחמד צריך לומר אותו לקשקשנים . [ליצירה]
- [ליצירה] כשפעם היו כשהיו חכמים אפשר היה גם להקשיב... [ליצירה]
- [ליצירה] רן, זה חלק ממלחמתך בעדתיות ? ;-) סתם, ממש ממש נכון, למרות שלפעמים גם צריך לדעת לדבר יותר מלהקשיב. (כן כן, יש גם כאלו מצבים.) [ליצירה]
- [ליצירה] אם נקבל נפרה את עצמנו לפעמים דווקא במקום הכי פשוט (נשים זקנות ממרוקו) מוצאים את הדבר הכי חכם. [ליצירה]
- [ליצירה] בלבי במזרח כותבים על החרוז בסוף 'רב', שהוא מרמז שהמשורר היה כבר זמן 'רב' בספרד. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עדי, לא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- את מוכשרת, אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] -- קצת מבחיל מה שתיארת בתגובה הראשונה, מתקרבת. [ליצירה]
- [ליצירה] לא תיקום ולא תיטור ככה לא משפרים בן-אדם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יו, זה כל-כך... משאיר אותך נפעם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- השם של השיר זה בכוונה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- בספר של הפסיכומטרי הכל מלא קשקושים וציורים אצלי. אבל גיאומטריה אני דווקא אוהב, למרות שנאתי העזסה את המתמטיקה, כיוון שיש בה מקום נרחב לחשיבה עצמאית. ו.. קשה להאמין שאת אמיתית, טל רעות, כי זה ממש ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא מזלזל בדעה שלך... התפילה הקיימת נכתבה לפני 2,000 שנה, היא כל-כך בירוקרטית. כאילו עוברים תהליך עם אלף אותיות קטנות וסעיפים ותת-סעיפים, שכל-כך קשה להגיע לדבר האמיתי. בטמפל בקרקוב, וואו, זאת היתה תפילה. אתה רק נכנס, כבר כולם רוקדים, שרים, כולם ביחד, יהודים, שמחים. תנועות, יחד יחד יחד יחד. דבקות. הכל מקבל משמעות אמיתית, קיימת. ואחר-כך, כן, גם צריך לשבת, *להתקבע*, לקרוא קצת מהסידור, אבל התפילה האמיתית היתה הריקודים. פעם בבית-ספר, במקום להתפלל בבית-מדרש הלכתי לשדה ליד (לא בדיוק שדה ולא בדיוק ליד, לא עקרוני), עם התפילין והכל, בלי סידור, ופשוט התפללתי. שעה שלמה. יש לי עוד כל מיני דוגמאות, אבל זהו. (אני זוכר שכתבתי בפורום שאני נגד הביורוקרטיה של התפילה, אבל לא הרחבתי. מוזר שראיתי את התגובה שלך ישר.:) [ליצירה]
- [ליצירה] --- כשקראתי את השיר, מאוד הזדהיתי וכאבתי. אבל הסוף לא קשור אלי. בכל מקרה, אהבתי. [ליצירה]
תגובות