מדרש שמות : עשו ויעקב - אור אחר
על ידי משה אהרון »

הויכוחים בין יצחק לרבקה בקשר לבנים:
עשו ויעקב ,החלו למעשה כבר עם לידתם
בבואם לקרוא להם בשם.
שמתם לב : שאת שמו של עשו
קראו רבקה ויצחק כאחד
ואת שמו של יעקב קרא אך יצחק.
הדברים נלמדים מפשוטו של מקרא לאמור:
ביחס לעשו [ברבים]:
"ויקראו שמו עשו".
וביחס ליעקב [ביחיד זכר]:
" ויקרא שמו יעקב".
אם כן מכאן ברור, כי ביחס לשמו של עשו
רבקה ויצחק הגיעו לכלל הסכמה משותפת.
לא כן ביחס לשמו של יעקב.
אם כן מה מסתתר מאוחרי ויכוח זה:
לגבי עשו נתגבשה הסכמה הואיל ושמו נגזר,לפי שעה
לא מהתנהגות אופיינית או עתידית .
אלא מנתונים אישיים טבעיים
כך הוא נברא וכך נולד.
לפיכך שמו הנוסף יגזר בהמשך
אך מ"מעשיו" - מ"עשו"
ואכן די בסמוך כבר יעקב קורא לו בשם נלווה
המשקף את תאוותו לאכילה ולצייד
בשם : "אדום".
לגבי יעקב קוצר ראותו של יצחק באותו השלב,
הוביל אותו לקרוא לו בשם פעולה מידית שעשה
ואשר גם לא כל כך מחמיאה על פניה.
אבל גם בשמו זה עם כל הקונוטציה השלילית הנילוות לו
גלום העתיד ההמשך
לאמור : יה- עקב.
שמכאן ואיל הקב"ה יעקוב דווקא אחריו
והוא אשר יהא תחת חסותו
ולא עוד שבשם זה גם גלומה
התמורה העתידית :
במובן של השם היעודי והחזוני :"ישראל"
שהרי השם יעקב מרמז גם על:
"יה - קוב" .
שפי ה' יקבנו את שמו הנצחי והעתידי.
רבקה שהייתה לה התגלות מוקדמת
שמדובר למעשה בשני לאומים
ולבסוף רב יעבוד צעיר
לא יכלה ליתן הסכמתה לשם ביניים שכזה.
שאין בו את המהות הנצחית והיעודית כאמור.
מנקודת פתיחה ראשונית זו ,כבר בשלב הלידה
ניתן להבין טוב יותר גם את הויכוחים והמחלוקות שבהמשך .

והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם