כאילו להצדיק את התואר אבי הנביאים .
משה בשלהי שליחותו וכאקורד אחרון
מנבא את ה"אמא" של כל הנבואות.
הוא חותם את שליחותו בנבואה מפורשת כי :
באחרית הימים, עת עם ישראל לא רק שלא יעמוד בברית של :"אתם ניצבים".
אלא אף יתדרדר יותר בבחינת : "השחת תשחיתון"
וכי אז בנוסף לכל אותם עונשים המנויים בהמשך לכריתת הברית
תפקוד אותו גם : "הרעה של אחרית הימים".
אם כן, בשלהי פרשת וילך.
וכפתיח והצדקה לשירת האזינו
מנבא משה בלשון קטגורית לאמור :
"כי ידעתי אחרי מותי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר ציויתי אתכם
וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם".
הנה כי כן, מנבא משה ואומר לעם :
יודע אני כי באחרית הימים [במובן של טרם גאולת הקץ] יסגר ברע החשבון המר
של "הסתר הפנים" אשר יוביל או יניב בשיאו :
את הרעה של אחרית הימים - את השואה הנוראה.
משום שלענין אותה הרעה = השואה.
לא ניתן יהא להכילה ולהבינה בשכלו של בן אנוש
באה מיד שירת האזינו לשמש כטקסט "עד" מדבר
להבהיר בפירוש ובמוכמן בעיקר במוכמן
[השירה מרמזמת על ה"נאצים" מלשון : "וינאץ"]
את כל שניתן בכל זאת להבין :
סביב השואה תוך דגש :"עד תומה" [של השירה]
ותומה של השירה הינ ו סופה לאמור :
"וכיפר אדמתו עמו"
שלאחר השואה תחל האתחלתא תקום הישות המדינית בארץ ישראל
[קודם לכן מרמזת גם השירה גם על החלטת החלוקה של האומות המיוחדות בבחינת :"הרנינו גויים עמו"]
ועם ישראל יחל בחבלי הגאולה השלמה בבחינת :
"וכיפר אדמתו עמו"
שארץ ישראל "גובה" מאיתנו כעולה בידינו ממש היום
על כל שביב של עוולה......
עד למירוק הסופי על סיפה של הגאולה השלמה
נ. ב.
שימו לב ללשון הכתוב :
"וקראת"
במקום :"קרת". או "וקרתה"
מרמז לכאורה על קריאה מיוחדת זו
החושפת את מכמניה של פרשה מיוחדת זאת.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת,
אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם