סודה של השמיטה

אדם נוצר מאדמה

החיבור ביניהם הוא מופלא אך גם יכול להתפתח לקשר בעייתי ומופרע לקשר של אנוכיות צרופה ופסולה

אדם יכול להסחף לקיצוניות הפסולה להתקשר כל כך לעצמו ולאדמה שמתחת רגליו ובשליטתו

עד כי נדמה לו שאך הוא והיא בלבד

כ "בן" ו"כאימא".

וכי כל השאר האנשים מחוץ לתמונה .

באה שנת השמיטה להזכיר לו כי כי יש קולקטיב אנושי וכי:

לאימא אדמה יש הרבה : "בנים" .

וכי אמא אדמה גם איננה עומדת אך לעצמה, אלא היא כעין בת זוג לשמיים,כחלק גם מהרמוניה רוחנית.

ולכן כמו שיום שבת בא לעצור את האדם משטף המלאכה והחומריות לעצמו. והוא נדרש לעצור השטף : בהזכרות בתכלית עצמו, במשפחתו ובכלל ובשמיים .

כך גם שנת השמיטה היא באה לגרום לאדם להתנתק מהפסיכוזה של האנוכיות והבלבדיות. מהקשר אך האישי החומרי עם האדמה במנותק מהכלל ובמנותק מרוח.

התורה מנתקת אותו "לשעה קלה"

שירחף מעט כדי - מעגל שלם של שנה .שיסתכל קצת יותר מהגובה מסביב יזכר בכולם ובמחויבותו  שלו כלפי כולם ואפילו כלפי כלל הבריאה .

יביט גם לשמיים ויזכר גם בשמיים.

 וכאמור בכל הסובבים אותו.

שהקשר שלו לא יהא אך אנכי כלפי מטה בלבד .

אלא גם אופקי .

אופקיות שמכילה את כל אחיו עלי אדמות וגם הבריאה בכלל. ואשר כל אלה יחדיו מהווים את המשך הקשר האנכי לשמיים.

והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה