יוֹם הַשּׁוֹאָה.
צְפִירָה.
כֻּלָּם דּוֹמְמִים.
אֲפִלּוּ דַּם הָאֲוִיר קוֹפֵא בְּעוֹרְקָיו.
רַק הַצִּפּוֹרִים מְצַיְּצוֹת, מְפַזְּזוֹת וּמְכַרְכְּרוֹת. הֵן אֵינָן זוֹכְרוֹת מְאוּמָה.
בְּרַם, רַק אָנוֹכִי, עוֹף הַחוֹל, זוֹכֵר.
צוֹרֵב בְּזִכְרוֹנִי אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַנָּאצִים וְעוֹזְרֵיהֶם הָאֲרוּרִים לָעָם הַיְּהוּדִי וְכוֹתֵב זֹאת עַל מַרְבָד שֶׁל חוֹל, שֶׁלֹּא יִמָּחֶה לְעוֹלָם, גַּם אִם מְנַסִּים לְטַאַטְאוֹ בִּמְנִיפוֹת שֶׁל כְּזָבִים.
וַאֲנִי מַעֲבִיר אֶת מַרְבַד הַחוֹל לְמִשְׁמֶרֶת לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, כְּדֵי שֶׁגַּם הֵם יִזְכְּרוּ וְלֹא יִסְלְחוּ.

צפירת יום השואה / יגאל כהן-צדק 8/4/2013