שתי גברות, שתי צרות, ואחת עם קילשון.

שתי עיניים בורקות בתוספת לשון.

סכנה ממלאת את חיי הטווס,

הוא פוזל לצלחת שנח בה ברווז.

אווזים משייטים באגם הקופא,

והרי גם אצלם יש סיכון בהווה.

ברבורים מגיעים לביקור לא ארוך,

וגם הם נמנעים מלשוט במבוך.

הגברות מצייצות על ענף אשרה,

לועגות לכל מי שחושש מצרה,

בטוחות הן: כל עוד יש קרבה למרום

לא יגעו לרעה הרוחות מדרום.

השדון הקטן מתחפר בגבעה.

הוא יציר אלוקים שאמון על רעה,

זה תפקיד, זה מינוי של בטרם לידה

אם יפזול אלי טוב, תיחשב זו בגידה.

הוא יודע שרוח עליו להביא,

ולשבור אשרה, ואגם להקפיא,

לסבך במבוך, להכין הקדירה,

ועם זאת, להשאיר גם רכיב של ברירה.