אפשר שהשבת שבת שירה בלי להזכיר את "השירה" התורה
ואיך, ואם בכלל, שירה בשירה משתלבת
בשירת הים משה רעיא מהימנא מפליג עד כניסה לארץ, בנין המקדש וקבלת עול מלכות שמים לעד
והנה מוזר לכאורה שפסח בשירתו זו על "השירה" כאמור על התורה ומתן תורה
אלא שחדי עין יבחינו כי לא רק רמז עליה על התורה.
אלא שילב אותה בגאולה השלמה.
שהרי גאולת מצרים הייתה גאולת ביניים בחזקת "גאה גאה" חלק מלשון של "גאולה".
גאולה שבה באה לידי ביטוי לבסוף גם ה"יד הגדולה" בנוסף ל"יד החזקה".
משל הקב"ה התגלה בגאות שגאה.
שכביכול "גאה על גדותיו"
עד שעין של בני אדם רואה פיזית את ידו הגדולה [ראתה שפחה על הים...].
הגאולה השלמה היא שהגאות כאמור תהא גם של התורה בבחינת "גאו-לה"
והנה כשהוא אומר דווקא בלשון נקבה: "עם זו גאלת" [במקום עם זה גאלת]
הוא מרמז לכאורה:
כי הגאולה השלמה תהא משולבת עם גאולת התורה.
מעתה יכול שאתה אף לקרוא:
"עים זו גאלת",
עם תורת ישראל