בִּשְׁבִילוֹ זֶה הַחַיִּים,

זוֹ לֹא עוֹד תַּעֲרוּכָה מְשַׁעְמֶמֶת.

הוּא נֵאֱחַז בָּהֶם בְּחָזְקָהּ,

מְצַלֵּם כָּל זָוִית אֶפְשַרִית.

נִתְפַּס בִּרְגַעַיו הַמְּיֻחָדִים,

בִּקְשָׁרַיו אֲשֶׁר מִתְפַּתְּחִים.

נֵחְשָׂף אַךְ וְרַק בִּמְעַט,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִחַטֵף לֶעוֹלָמִים.

אֵינוֹ נִכְנַע לֵצִיפִּיוֹתָיו,

אֶלָּא מְשַׁלֵּב אוֹתָם יָפֶה.

אֵינוֹ נִרְתַּע מֵאַכְזָבוֹתָיו,

וּמִתְעַמֵת עִם הַבִּלְתִּי נִרְאֶה.

תַצְלוּמַיו מְרַגְּשִׁים וּמְטַלְטְלִים,

זָוִיּוֹת חַיִּים בְּתוֹךְ אַרְכִיּוֹן.

הוּא הַשַּׂחְקָן וְהַבַּמַאִי בְּעַצְמוֹ,

וְהַצָּלָם הַמַּבִּיעַ נַפְשׁוֹ.

רַק לִבּוֹ רַשַּׁאי לִרְאוֹתוֹ,

מִתּוֹך פְּנִימִיּוּתוֹ הוּא מְשַׁתֵּף.

בֹּחֵן הֵיטֵב אֵיךְ חַיָּיו יִרַאוּ,

וְאִים יִשְׁתַּלְּבוּ בְּתוֹךְ דְּמוּתוֹ.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי