כשיבוא יום וידפקו בדלת
אני לא אברח
לא אקרע את דפי חיי
ולא אדביק אותם מחדש

נוף יפה משתקף מתוך חיי
ואני נשאב לתוכו
מתוכו אני מביט על שנותיי
כנכס פנורמי וחשוף

אני לא שופט את חיי
גם כשזוך שמיי נעלם
וציפוריי נמלטות לדרכן
חוויותיי נחרטות בי לעומק

בחיי אהבתי לאדם כנדירה
נאיבית כמעט
ואני לא איש של המון
אך מטפח קשרי קרבה

כשיבוא יומי לא אברח
אגמע מנת אושר מתוך חיי
גם אם הצבעתי והטבעתי חותם
יזכרוני כאחד האדם



© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי