כשפרספקטיבת הרקע סביב פרשת קורח חסרה ו/או נתפסת בפריזמה שגויה לא פלא שתמצא מאמרים שכאלה המבקשים לצייר לנו עולם מעודן, מפויס משהו. עולם שבו קו הזכות מולכת עד הסוף המוחלט כדי מציאת קו זכות מאולץ אפילו לטיפוס כמו קורח
האם באמת בבסיס במחלוקת היה ענינו ורצונו של קורח ליישם עלי אדמות את מידת הדין החלוטה.
עם כל הכבוד נראה לי כי אין כל יסוד לדברים. לא מינה ולא מקצתיה
האמת על קורח אחרת היא:
קורח המתין זה מכבר לקונסטלציה המתאימה להציף בגדול את מרידתו במשה.
זה עתה העם יצא חבול ומדוכה מפרשת המרגלים. אגב, בפרשת המרגלים כבר אז אם התהליכים היו קצת שונים כבר אז היה פורץ המרד של כל הנפשות הפועלות שבכאן.
שהרי כבר שם רמזו דתן ואבירם "ניתנה ראש ונשובה מצריימה".
כבר אז ביקשו לנצל את השעה ולנסות להמליך את קורח. והדבר אז לא הסתייע.
אבל גם קורח ומרעיו לא המתינו הרבה:
"ויקח קורח"
מה בדיוק לקח ?
הנה לכם דבר האופייני למקרא מילה אחת המקפלת בתוכה עולם מלא
לשאלה זו אם כן,תשובות מספר
וכולם כאחד "מאירים" את דמותו האפלה של קורח
קודם לכל "לקח" את העינינים לידיים.
אם עד עתה הפעיל את שליחיו עתה ביקש לצאת למאבק גלוי וכיצד וצאים למאבק מסוג זה מנופפים בזכות אבות ובסגולתם המלחמתית זו הסיבה שהמקרא מפרט יחוסו עד לוי.
אחר כך באופן סמלי ודרמתי גם לקח את מטהו האישי כביטוי לאלטרנטיבה של מטה ההנהגה של משה
שם לגבי משה נאמר במצרים : "ויקח את מטה האלוהים בידו".
וכאן נאמר אך "ויקח" בהיקש פשוט ברור כי גם כאן מדובר במטה של הנהגה
אבל קורח שפיקח היה גם "לקח" דברים נוספים נופף בדגלים ערכיים.
גם במובן של ניצול יסודות פוליטיים זמינים.
קודם לכל מפלגת המרגלים שבראש דתן ואבירם לא דעכה סופית והנה קורח שב ו"פמפם" אותה וניצל אף אותה.
אבל בכך לא די קורח הפיקח גם רתם את ההתפתחות שבסוף הפרשה הקודמת לענינינו.
בסוף הפרשה הקודמת כידוע ציווה הקב"ה על הציצית והכל על מנת להגיע לאותו מצב רוחני שכל ישראל קדושים והנה קורח סוף סוף מצא דרך לעשות שימוש מועיל גם בהונו.
קנה כגביר וכבעל בעמיו, לכולם ציציות
וטען הנה עתה כל העדה קדושים הם .
עתה צריכים לתת הזדמנות שווה לכולם
ועתה לשאלת השאלות קורח עד כדי כך טיפש היה שלא הבין כי לא יתכן שכל ההנהגה של משה ואהרון תבא אך מהם והלא לכל אורך הדרך הקב"ה ליווה וגיבה אותם.
והא כיצד מבקש הוא למעשה לילך כנגד הקב"ה
אלא שכמו פרעה הקב"ה ביקש להעניש את קורח בהכבדת ליבו.
נטע בו אשליה מזוייפת שהנה עתה משנגזר על עם ישראל להסתובב ארבעים שנה במדבר.
וודאי גם ההנהגה צריכה להשתנות
והוא כמובן שלרגע לא חשב אחרת מאשר
האלטרנטיבה הכי ריאלית – שלו עצמו
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת, אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה
איך פיקח כמו קרח נכנס למלכודת כה טיפשית מוביל את הדרשנות למיניה למחוזות מוזרים : חלק יאמרו ראה את הגינטיקה המשובחת שלו לעתיד לבא - שמואל ואמר זה ממני - זה אני ועל כן למה לא אני
חחלק אחר כמו כאן מייחסים לו ידיעת העתיד האיסטרטגי והתעקשות ליישמו כאן ועכשיו
וכך לטעמי ולעניות דעתי
אין כל ממש בדברים אלו
הסיפור של קורח הוא הרבה יותר פשוט כשאגו השררה משתלט על בן אדם גם אם אלוהים ידבר איתו הוא יפרש את זה ההפך
וקרח לא צמח בין יום.
הוא עבר תהליכים רבים הביטוי הפתיחתי "ויקח קרח" מרמז אך על סופו של תהליך ארוך.
קרח כגלום בשמו :
"חקר" לשם "רקח" לשם "רחק"
והלקח הכי חשוב שצריך להפיק מפרשה זו גם היום הוא כי יש ביננו גדולים שהגם שטוענים הם ששומעים הם את קול ה´.
שומעים הם למעשה אך את קולם:
ה"אנוכי" - ומהם צריך להזהר
צריך גם כיום להזהר מרבנים או גדולי תורה שרוממות קדושת כל העם בגרונם.
ודוק אין בדברים אלה דבר וחצי דבר כנגד הדברים של האמורא רב יוסף ודבריו הזכים והטהורים של הרב קוק הקדוש בענין ביטולם של המצוות לעתיד
ענין מאד מאד חשוב זה שהוא נדבך יסוד דומיננטי מאד בגאולת הקץ שבניצניה אנו שרויים עתה הוזנח רעיונית לטעמי כדי פשיעה לא פחות.
בענין חשוב זה אנו מצויים בפיגור תודעתי נורא שלא מאפשר פתיחה של פרגודים אלי אוצרות ערכיים שהם חיוניים לנו כיום בדרך לגאולה השלמה
............
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת, אנא מחישה לצדקה
