רַק שֶּׁם, וּמִן הַתְּמוּנָה לֹא רוֹאִים שׁוּם דָּבָר.

פָּנִים דְּהוּיוֹתְּ בִּכְלָל לֹא מָּסְּגִירוֹתְּ.

מֶּעֶבֶר לַמָּסָךְ וּלְכָל מָה שֶׁהַלֵּב רוֹצֶה-

יוֹשֶׁבֶת דְּמוּת אֲמִתִּית בְּמַחֲסֶה.

כִּנּוּי מִן הַחַי מִן הַצּוֹמֵחַ וְהַדּוֹמֶם.

אוֹ בְּשֵׁם אֲמִתִּי שֶׁעִם הַזְּמַן מִשְׁתַּנֶּה.

הָאֶצְבָּעוֹת נָעוֹת עַל הַמִּקְלֶדֶת הַחַמָּה,

הָעֵינַיִם נֶעֱצָמוֹת מִלַּחַץ וְדָאֲגָה.

וִירְטוּאָלִי,

הַכְּתֹבֶת רְשׁוּמָה בַּעֲנָנִים,

שָּׁם כְּבָר לֹא מְצַפִּים לְנִסִּים.

רַק לִתְשׂוּמֶת לֵב הַקְשָׁבָה וְאֶמֻנָה,

וְהָמוֹן רַחֲמִים עַצְמִיִים.

הַבָּעָתְּ דֵּעָה וּמָתָּן עֵצָה.

לִפְעָמִים תְּגוּבָה צָרָה קְּצָרַה אוֹ אֲרֻכָּה.

וְקִנְאָה הַנֶּחְבֶּאֶת בֵּין הַמִּלִּים.

וְצָרות עַיִן שֶׁאֵינָהּ מִּשְּׁתָּמָעַתְּ לשְׁתִּי פָּנִים.

אַךְ יְשַׁנֵּן דְּמֻיּוֹת הַבָּאוֹת מֵאַהֲבָה:

הֵן נוֹתְנוֹת אֶת הַלֵּב וְהַנְּשָׁמָה,

הֵן בָּאוֹת מִמָּקוֹם שֶׁל לָתֶּתְּ וּלְקַבֵּל,

וְאוּלַי סִכּוּי לְהֶכֵּרוּת אֲמִתִּית.

לְהוֹסִיף עוֹד חָבֵר לָרְשִׁימָה הָאֲרֻכָּה.

לְהִתְחָרוֹת עַל הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה.

לְחַפֵּשׂ פּוֹפּוּלָרִיּוּת בֵּין אַהֲבָה וְשִׂנְאָה.

וְלָנוּחַ לִשְׁנִיָּה עַל זֵרֵי הַדַּפְנָה.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי