לך שלח האל,
שם על הדרך,
את אות נחמתך.
נאוו על ההרים-
צעדי בנייך.
ואת בדממה,
סופרת בכייך.

בנייך ישובו אל התלמים,
את בכייך הם שמעו,
את נדרם זכרו,
אלייך יחזרו.

בת עמי,
את עינייך שאי,
התנחמי,
ומנעי קולך מבכי.
בנימין ויוסף,
חורשים בתלמים,
ידרכו יקצרו,
יצחקו פנים.

רחל, הנה ימים באים,
בעמק ובהר,
מחוזקים שרשים.
לילה יורד,
על שדות בית לחם,
למנוחתך,
עד רום ההרים.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי