צִפֳּרִים עַד אֵין סוֹף נוֹסְקוֹת,
הֵן הֵיטֵב יוֹדְעוֹת מַסְלוּלָן.
אֵינָן תּוֹעוֹת בֵּין עַנְפֵי זְמַן,
אֶת נָתִיב הַזְּרִיחָה מְסַמְּנוֹת.
אוֹתָן צִפֳּרִים עַל זְנָבָן הַכָּחֹל,
עַל פֶּלֶג גּוּפָן הַתַּחְתּוֹן הַצָּהֹב.
עַל גַּבָּן פַּס אָפֹר נִמְתָּח,
וּבִכְנָפֵיהֶן הַיָּרֹק לְתָמִיד.
בִּגְדוּדִים מַמְרִיאוֹת נוֹחֲתוֹת,
לְהַשְׁקוֹת עַצְמָן בְּנַחַל זָהוּב.
כְּשֶׁתַּבְדִּיל שְׁקִיעָה בֵּין אֳפָקִים,
הֵן יֵעָלְמוּ לָשׁוּב לִקְרַאת חֲצָבִים.
פְּשׁוּטוֹת עֲדִינוֹת וּנְדִירוֹת,
בְּחֶלְקַת סְתָיו קְטַנָּה נוֹלָדוֹת,
לְצַד אָדָם הַשּׁוֹפֵךְ תְּחִנּוֹת,
הֵן לִשְׁאֵלוֹת עוֹנוֹת חָפְשִׁיּוֹת.
עָפוֹת מִתְלַקְּטוֹת אֶל קוֹלוֹת,
וְהֵן בּוֹחֲרוֹת בְּשָׂפָה לְהִשְׁתּוֹקֵק.
נוֹשְׁבוֹת בִּלְחִישׁוֹת מִלִּים,
צִיּוּצִים קְטַנִּים שֶׁל שַׁחַר.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
