השבר הנורא ביותר, שאנו שרויים בו ואשר לא במעט גם מעיב על הווית חיינו. ואף הופך את האתחלתא לכעין מבוי סתום, הוא אותו השבר הרעיוני שבו אין לנו את הכח לצמוח קדימה ואין לנו את המנהיגות הראויה והאמיצה להחליף סוף סוף דיסקט. 
גאולה זו שאנו שרויים בניצניה הראשוניים שונה בתכלית מגאולת הביניים של גאולת מצריים. גאולה זו היא היא גאולת הקץ .
על כן בעוד שגאולת מצריים מגמתה היתה פנימה לגבש אותנו כממלכת כהנים וגוי קדוש
ואזיי יסוד ההתבדלות היה היכרחי ודומיננטי מאד.
בגאולה זו, הפנים חייבות להיות גם החוצה .
והנה מה אנו עושים די בעקשות, אנו הופכים את גלגל המניע של הגאולה לגלגל סרק המתגלגל חלק אך לעצמו . אנו משברים לו שוב ושוב את כל השיניים שמסביב אשר אמורים להניע גם את גלגלי השיניים הפריפריים המסמלים גם את גאולתם של הגויים.
וכך שעון הגאולה מסתבוב חלק, במהירות חד צדדית של מחוג השניות בלבד. בלי כיוון בלי התקדמות ובלי המחוגים האופרטיביים והיעודיים...
לא סתם נאמר לתקן עולם במלכות שדי.
דגש על "שדי" . תיקונו של עולם עת עם ישראל יאמר סוף סוף די להתבדלותו. אלא יקפוץ ליטול את מקומו להוביל בראש כשחרדתו גם לאחרון המזדנבים מאחור ....