בס"ד.
פעמים שאתה קורא קטע מקראי ואתה יודע שהוא מתנגן כשיר במקצבים מאד מגמתיים והנה שויתי לעצמי להתחיל וללקט קטעים שכאלה ולערכם לכלל שיר כשהערך המוסף אינו אך מסתכם בעריכת מבנה ובפיסוק יחודי אלא גם ניסיון התחקות אחר מגמות ותכנים של הכותב והפעם כמשורר:
הנה אם כן לפניכם שירו של קהלת אשר התנסה באלף נשים.
בסוף השיר הוספנו מילים של מבוא וניתוח.
ומוצא אני מר ממוות
את האישה
אשר היא מצודים וחרמים ליבה
אסורים ידיה
טוב לפני האלוקים ימלט ממנה
וחוטא ילכד בה
ראה זה מצאתי אמרה קוהלת
אחת לאחת למצוא
חשבון אשר בקשה נפשי
ולא מצאתי
אדם אחד מאלף מצאתי
ואשה בכל אלה לא מצאתי
לבד ראה זה מצאתי
אשר עשה האלוקים את האדם ישר
והמה ביקשו חשבונות רבים.
מבוא והסבר
ההתייחסות הראשונית של קוהלת הנה פרץ רגשי עז .
דינאמיקה שאדם חכם לא עוצר בהם ברגשות ,אלא מוסיף ומפתח את הנושא כנושא ראוי וכבד. מתוך הסיומת של הבית ראשון זה בשיר ברור כי מתייחס למעשה לשני נשים כאב טיפוס ההתייחסות הראשונה בשני השורות הראשונות הינה לאישה בכלל וכל ההמשך מתייחס לאישה הגרועה מכולם אישה זרה המפתה את הגבר להיות "חוטא" ולהיות רע בפני האלוקים שהרי טוב בפני האלוקים הוא אותו הקשר הזך והטהור של "והיו לבשר אחד" גם לצורך פרו ורבו.
בעיניי היפה שבכל השיר הוא דווקא הבית השני כאן קוהלת עושה שימוש מאד מעניין בטכניקה מאד מיוחדת מביא ספק עיצה ספק תימוכין של בעלת הדבר אישה חכמה בעיניו שמקבלת מינוי להיותה "אישה קוהלת" ואף היא מחווה את דעתה על בנות חווה בנות מינה. כאילו מציבה בפניו האתגר לאמור או בבואך למצוא אישה עליך לברור שוב ושוב עד אשר תמצא את האחת וכל זה בשתי השורות הראשונות של בית זה והוא קהלת ממשיך ואומר שענין זה היה חשבון אשר ביקשה אכן נפשו ובכל זאת לא מצא אפילו אחת מאלף
בבית האחרון השלישי שב קוהלת לסכם ולפסוק את פסוקו האחרון והמאד מעניין הוא מחזיר אותנו לספר בראשית ולקלקול הראשון שנעשה בהרשאתה של האישה אומר קוהלת האלוהים ברא את האדם "ישר" ו"הימה" הנשים בקשו התחכמויות "חשבונות" .
וכך מראשית ועד אחרית מעכירות הן לכאורה לנו את החיים.
