עד המוות שממהר
אני שומע אותו
בפתחים מחזר
אין לי כוח
עד מתי תשתכרין תפילה
שפתיי נעות
מדוע זאת
לא ישמע
לא,
קשה תפילתי
ומי ישמע
רק את רינתי
ולא לילד
ולא למלאך
אני קורא
אליך
עד שתשמע
והמוות
עד כאב אטרוף
אני עוצר את דמעותיי
וקורא לאין עונה
חטפת כבר את חברי
שבית את סבי
את האחר לקחת
את רבי סילקת
אל נא תיקח את מברכי
גם בו סנטת
אותי לבד השארת
והמוות צוחק לי לחיות
הלוואי ואשוב לא להיות.
