הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הייתי מנכס אותו לעצמי, את זה הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה." ואם דיוק, אולי כך? "הייתי מנכס אותו לעצמי, את הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה." ארספואטי יפה מאוד:) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אנכס את זה התיקון:) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מנכס לעצמי, את הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה. גם בלי "אותו" בקריאה נוספת, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, לא באמת ניסית נכון? בגלל זה את לא מבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] סנקסיו. אני באמת מרגיש אחרת בשיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] עבר שינויים. שבוע טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים? "את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד. לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד. אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב, מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב. והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר". אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת. [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לכם. עקב נישואיי התחלתי לבשל. אז מה עדיף? [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר היוצרת מבטאת היטב את לבטיה בשילוב תארים מעולם התנ"ך ומעולמה הפרטי שמלא כל כך. הקורא, נכנס לתוך תוכו של העיניין ומזדהה עם ההתחבטות. לכאורה, זהו מצב ללא מוצא. לפחות כל עוד אין משהו או מישהו שיאיר את דרכה לתשובה הנכונה. לקורא קשה להחליט מה יהיה בסופו של עיניין אך בעקבות השורה האחרונה המסיימת את היצירה אין לקורא אלא לאחל הצלחה ולקוות שאלוקים והעולם יהיו בעזרה. הייתי ממליץ לקוראים לעקוב אחר השירים הבאים!! [ליצירה]
- [ליצירה] הכוונה היא שלא מצאתי לשיר הזה סוף. [ליצירה]
- [ליצירה] זוהי תחילתה... [ליצירה]
- [ליצירה] פשטי המדים את גופך יכסו יונות השלום ענף הזית יעמוד דום סוף למלחמות של קטנים [ליצירה]
- [ליצירה] קפצת? [ליצירה]
תגובות