הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הייתי מנכס אותו לעצמי, את זה הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה." ואם דיוק, אולי כך? "הייתי מנכס אותו לעצמי, את הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה." ארספואטי יפה מאוד:) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אנכס את זה התיקון:) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מנכס לעצמי, את הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה. גם בלי "אותו" בקריאה נוספת, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. מה עוד יש לומר? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מזדהה עם השיר אבל אני חייב לציין שהוא יפה! בת מלך- אל תכעסי עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הכל? [ליצירה]
- [ליצירה] למה פסימי? הרי כמו השמש, יש סיכוי גדול לזריחה, לא? ככה השיר מתחיל. נקודה למחשבה. אתם- השופטים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לכם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין כזה דבר. אני. רובוט. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] הביאה אותה, הרוח עם אבק לעיניי וכסערה חולפת- חלפה על פניי מותירה תחושה של בדידות [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. קלעת בול!! [ליצירה]
תגובות