הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הייתי מנכס אותו לעצמי, את זה הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה." ואם דיוק, אולי כך? "הייתי מנכס אותו לעצמי, את הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה." ארספואטי יפה מאוד:) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אנכס את זה התיקון:) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מנכס לעצמי, את הדיוק בו מתאר המשורר את אגל הטל. ... כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה. גם בלי "אותו" בקריאה נוספת, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הכאב הנקרא משירך אינו ... [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון הוא שהשיר הזה נולד ממסר שעבר עיבוד ועריכה ע"י 2 יוצרים נוספים וקיבלו אישור לפרסמו כפרי "סיעור מוחין". הזכויות יוצרים שייכות למסר כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] ודווקא היום היה שימשי [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לאוהבים [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב את סגנון הכתיבה אך יש צורך דחוף בפיסוק! [ליצירה]
- [ליצירה] (יש לומר- זה לא מה שאתם חושבים. אבל מי אני?) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם ליתוש בעיקר בגלל השתיים האחרונות ועוד, השורה "איני מבינה כל כך הרבה"- לא מוסיפה הרבה לכן נסי בלעדיה. חוצמיזה: מרגש וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהימה התגובה של מיקה מוני. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
תגובות