"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ואם דיוק, אולי כך?
"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ארספואטי
יפה מאוד:)
[ליצירה]
"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ואם דיוק, אולי כך?
"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ארספואטי
יפה מאוד:)
[ליצירה]
בשיר
היוצרת מבטאת היטב את לבטיה בשילוב תארים מעולם התנ"ך ומעולמה הפרטי שמלא כל כך.
הקורא, נכנס לתוך תוכו של העיניין ומזדהה עם ההתחבטות.
לכאורה, זהו מצב ללא מוצא. לפחות כל עוד אין משהו או מישהו שיאיר את דרכה לתשובה הנכונה.
לקורא קשה להחליט מה יהיה בסופו של עיניין אך בעקבות השורה האחרונה המסיימת את היצירה אין לקורא אלא לאחל הצלחה ולקוות שאלוקים והעולם יהיו בעזרה.
הייתי ממליץ לקוראים לעקוב אחר השירים הבאים!!
[ליצירה]
פן אחד=> שני פנים.
התחיל בחרוזים- נחמד
המשיך- ועם הכעס כך גם נקרא.
"לא מעבר לכך איני רוצה"- או לנקד או להוריד את הלא הראשון. אחרת זה חיובי.
תודה.
[ליצירה]
ונתתי לך שיקוי
ורוד ירוק אדום
ושתית מלא התוכן.
פקחת את עיניי
וראית שם אותי
ניגשת ואמרת שלום.
וכששמתי ידי ללטף
נרתעת
זה לא יכול להיות אמרת
לא מכירה
לא מבינה מאין בא
ומאז מצטער
על שיקוי הפלאים שנרקח.
תגובות